שלום רב,
אני ואשתי מכירים שנתיים,
שנינו באנו מבתים לא הכי קלים, שנינו גדלנו לבית אלים, פיזית ומילולית ושנינו התגרשנו (אצל בגידה, אצלי משהו פוגע אחר)
אני נשארתי פתוח עדיין והיא נסגרה לאחרי הגירושין שלנו, שהכרתי אותה הכרתי מישהי שיש לה לא מעט חומות מסביבה, אבל עם הרבה אמונה ואהבה, הצלחתי לגרום לה להתאהב בי ולהאמין שוב באהבה, אותה אהבה שאני כל כך רציתי לקבל גם כן,
עם זאת שמתי לב שיש משהו מהעבר שהיא עדיין סוחבת איתה וזה עצבים, פתיל קצר והפחד קבוע שמישהו הולך לפגוע בה, איך זה בא לידי ביטוי ??
ביום יום אנחנו הזוג הכי אוהב והכי כיפי, רק שמתחת השטח אני תמיד מרגיש שיש משהו בה שחייבים לפתור וזה מה קורה שבן הזוג שלה (אני במקרה הזה) אומר משהו שנשמע כמו ביקורת או שאלה או הערה (משהו שהוא טבעי לחלוטין, כמו למשל למה לא הורדת את הפח, למה לא שטפת את הכלים ועוד, מזכיר, זה אותם השאלות שהיא גם מפנה אליי)
אז מה שקורה לה באותם הרגעים זה בשנייה היא נכנסת למוד מתקפה ולמחשבה שמישהו בה להתקיף אותה במקום לשמוע מה הבן זוג שלך בסך הכל שאל, או רוצה או לא מבין, (אותם הדברים שהיא שואלת או רוצה או לא מבינה ממני) זה כולל הרמות קול, צעקות והמון המון עצבים מהצד שלה ולי זה גורם להמון תסכול ועצבים מהצד שלי, כי אני בעצם מבין שאם אני אומר לה משהו שמפריע לי אז היא תתפוצץ ומצד שני אן אני לא יגיד משהו אז אני אתפוצץ ואז היא עוד תצא עליי ותשאל מה קרה ולמה אני מגיב ככה שונה
אני באמת עם כל האהבה לא מצליח לה לגרום ולהבין שאחד, אני לא האויב שלה, שתיים, אני לא מחפש אותה ושלוש, בזוגיות תקינה לא צריך להתפוצץ מכל דבר שאומרים (בטח אם הצד השני רוצה לספר לו מה מפריע) וארבע, שכל אחד צריך לצאת מהקופסא שלו ולחשוב מה הצד השני מרגיש במקום רק להאשים אותו בכל הרע
אז אשמח מאוד לייעוץ, עצות וטיפים
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות