אין לי מצבור של חברים. יש לי ידיד אחד קרוב ושתי חברות רחוקות.
הידיד הוא החבר הכי טוב שלי, הכרנו מילדות וגדלנו ביחד. אנחנו חולקים תכונות אופי וטעם זהה כמעט בהכל.
הבעיה היא שההתנהלות הכללית בנינו היא מאוד חד צדדית. אני לא אחת שסומכת על אנשים, בכלל. אין לי אומץ להגיד לא, אין לי אומץ להביע דעה אמיתית, ובדרך כלל אני מעדיפה לוותר מראש כדי לא להכנס לעימותים או וויכוחים. אם רואים סרט, אני אף פעם לא בוחרת איזה. אם נפגשים, אז אני זאת שצריכה לנסוע קילומטרים. ואם הוא רוצה לעשות משהו שלא בא לי? מספיק סחיטה רגשית קלה כדי לשבור אותי.
לאחרונה המצב הנפשי שלי הדרדר מאוד, וכל החוסר התחשבות הזה מוריד אותי עוד יותר. התחלתי לשים לב לדפוסים חוזרים אצל כל מי שסובב אותי, כל מיני מילים או טונים שהם משתמשים כדי "לשכנע" אותי להתאים את עצמי אליהם ואל מה שהם רוצים.
לפני כמה ימים היה השיא מבחינתי, שהם התערבו במשהו אישי והייתה מצידם התעלמות מוחלטת להתחננות שלי שיעזבו את הנושא או לפחות שיתנו לי לטפל בזה. כל אחד מצידו עשה משהו לא מזיק, ואם מבודדים את המעשים של כל אחד.. מדובר בשטויות שאין לי איך לבוא בטענות בלי להישמע קטנונית או במחזור.
אבל זה היה היום שהבנתי שאין לי באמת חברים.
אין לי אומץ לדבר פנים מול פנים על כל העניין, אבל חשבתי לשלוח לידיד שלי הודעה מפורטת על היום הזה, ולהוסיף את כל שאר הדברים שמפריעים לי בקשר שלנו. כתבתי הודעה שאני מרוצה ממנה, אבל אני קצת חוששת... להודעה יש טון מאוד שלילי (ככה אני מרגישה, אם כבר אני עושה צעד כזה אז אני רוצה להביע את עצמי כמו שצריך) אני יודעת שהולך להיות פיצוץ, ואני לא יודעת אם אני מוכנה לזה...
אני יודעת שזה ארוך, אני מקווה שמישהו בכלל קרא עד כאן,
אם למישהו יש עצה לבחורה חלשה עם חרדה חברתית, שכולם דורסים אותה פשוט כי זה קל; זה יעזור ממש.
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות