היי לכולם,
אני כותבת את זה מתוך מקום של לפרוק ולהוציא את מה שעובר עליי בפנים בתקופה קשה שכזאת כי אין חי מי שיבין אותי ויתמוך ..
יש לי כלבה בת 13, היא אצלי מגיל 10.עברתי איתה חיים שלמים.
בשנה וחצי האחרונות עברתי איתה תקופה מאוד קשה,ריצות לבית חולים ואשפוזים חוזריםעל רקע של דלקות לבלב ובעיות עיכול ובחצי שנה האחרונה התגלה גם גידול סרטני ממאיר (הוא אינו בר ניתוח לאחר התייעצות עם כירורג בכיר כיוון שהוא יאלץ להוציא לה כליה והיא תשאר עם כליה אחת שלא בהכרח תוכל לתפקד לבד- יכול להיות שתמות בניתוח או 4 חודשים אחריו). החלטנו לתת לזמן לעשות את שלו כל עוד היא לא מראה סימנים של סבל. בתקופה האחרונה התחיל גם חוסר תיאבון עקב דלקת הלבלב הכרונית ממנה היא סובלת ומאוד קשה לי עם זה, מנסה לטפל בה גם בדרכים טבעיות מאחר שהכדורים לא לתקופה ארוכה אך לצערי זה לא מראה שיפור.. מאוד קשה לי לעכל ולהתכונן לרגע שבו נצטרך להיפרד. אני ילדה יחידה להורים גרושים ורוב הזמן חייתי אצל סבתא שלי(אמא עובדת ואבא שבקושי רואה ומדברת). הכלבה הזאת היא האור בחיי, אני מאוד קשורה אליה והיא עברה איתי תקופות מאוד קשות בחיים. כשאני רואה את המחלות שלה זה צובט לי יותר בלב..יש לה אותו סוג סרטן כמו של אבא שלי, ובעיות כליות ומעיים כמו שהיו לסבא שלי שנפטר לפני שנתיים, בתקופה האחרונה שלו הוא לא אכל כלום וירד מאןד במשקל ואני הייתי נוכחת לראות איך הוא הלך ודעך לי מול העיניים(גרתי אמל סבתא). אין לי ממש חברות, אני הרבה מאוד לבד והכלבה הזאת היא החיים שלי. אני בדיכאון כבר תקופה ארוכה, מאוד קשה לי לתפקד ולדאוג לעצמי.. בעיקר משתדלת לדאוג לה ולנסות לעזור לה כמה שאני יכולה..
לא יודעת איך להתמודד עם הכאב וההבנה שבקרוב נצטרך להיפרד..בכל זאת חיים שלמים היא איתי ועזרה לי בתקופות הכי קשות שעברתי..
מתנצלת על החפירה. יום טוב לכולם ורק בריאות במיוחד בתקופה קשה שכזאת!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות