מישהו מוכן להסביר לי את ההגיון? (בעניין הקורונה)

שלום,
תודה למי שקורא ועונה :)

אז אני אמנם בת 15, אבל גם אותי מעצבנים לא מעט דברים, וגם אצלי מתעוררות תחושות מסוימות בעקבות מה שאני רואה אל מול עיני.

מדי ערב, לשם המודעות, אני צופה בסיפוריהם של אנשים שאיבדו את עבודתם, שניצבים בפניהם קשיים בלתי רגילים - אנשים שלא יכולים לגמור את החודש בכסף שיש להם, ושפת לחם זה הדבר היחיד שנשאר להם במקרר. וזו לא הגזמה, זו המציאות.

גם המצב של משפחתי הוא לא בשמיים - הורי שניהם מתחום התעופה (אבי טייס ואמי עובדת בחברה), ואבא שלי מובטל כבר מעל לחודשיים. אך לפחות יש לנו מה לאכול.

אז כשאני רואה את הסיפורים הכואבים והעצובים האלו, אני מתמלאת בשאלות ואפילו בסוג של כעס - כעס כלפי הציבור וכעס כלפי הממשלה.

בהסתכלות על הממשלה - מעבר להתנהלות הכלכלית, אני מאוכזבת. אני מרגישה שרימו את אזרחי המדינה, ושהם עוסקים בדברים חסרי משמעות, משקיעים כספים בדברים שטחיים, ולא מעניקים את הכסף שהבטיחו להעניק למאות אלפי עסקים בקריסה! אנשי עסקים מיואשים, שמפחדים ממה שעתיד לבוא, אנשים שאיבדו את שמחת החיים, שאין להם איך לפרנס את המשפחה..

ומעבר לזה - אני מאוכזבת מרמת חברי הכנסת - ככלל. אל תתפסו אותי בקטנות - אני לא מכירה את כל 120 חברי הכנסת ואני בטוחה שיש אנשים שכן דואגים לאזרחים וערים למצב. אני מדברת על האנשים הבכירים - בעיקר אלו שבקואליציה עצמה. (כמובן שגם יש רבים מן האופוזיציה).
הם מדברים גועל נפש. מתייחסים בזלזול, אין להם טיפת כבוד וקבלה,יכולת הכלה של דעות שונות משלהם, וזה גם מה שהם משדרים לעם. זה כבר באמת דוחה אותי.

ודבר נוסף - גם פליטות הפה שלהם גורמות לי לזעזוע. כמו למשל השר הנגבי שהועיל בטובו להצהיר ולהכריז בביטחון רב שאנשים שאומרים שהם שרעבים ללחם זה חרטא, בראיון, ורק לאחר שהציבור שלח לו "הוכחות" הוא מיהר להתנצל באפליקציה שכל חברי הכנסת כל כך אוהבים ושקועים בה - טוויטר.

זה רק מראה לי כמה חוסר מודעות למצב יש כאן. ושוב - אל תתפסו אותי על הדוגמה הזו. זו רק דוגמה, אבל גם הרבה חברי כנסת מן השורה העליונה פלטו אמירות המעידות על חוסר מודעות וזלזול בראיונות שונים ששודרו בזמן האחרון. שר החקלאות עלאק.
זה מרתיח אותי. אני ראיתי לאחרונה טור דעה מטעם חדשות 12, שהראה את הכסף הנדרש למימון רכבי הביטחון, רכבי היוקרה, המעונות וכולי - לשני ראשי הממשלה שלנו, או אם נדייק - ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, וזה זעזע אותי. במה הם משקיעים את הכסף שהאזרחים כל כך צריכים כעת?

אותם האזרחים ששמו את קולם בקלפי, הניחו בידיהם של אותם האנשים את האמון שלהם ואת האהדה שלהם - כדי שהם ידאגו להם, וכעת, בשלב כזה קריטי, כשאזרחי המדינה ובעלי עסקים קורסים, והכי צריכים את אותם נבחרי ציבור - הם רק מאכזבים, מאכזבים, מאכזבים. מבזבזים כסף שהאזרחים עובדים בשבילו כל כך קשה עכשיו, על עצמם. בושה וחרפה. אין לי מה להגיד. אז מישהו מוכן להסביר לי את ההגיון?


ולגביי הציבור - מטריף אותי היחס הזה. חלק נכבד מהציבור (לא כולו כמובן, אבל עובדה שיש עלייה בתחלואה) מזלזל. ממש כמו חברי הכנסת המדהימים שלנו. הם משדרים לציבור זלזול, ומקבלים בחזרה זלזול על ההנחיות. באיזהשהו מקום - זה מובן לי. וואלה, כשאני שמעתי על חברי כנסת שהפרו הנחיות, הרגשתי שהם מזלזלים. הקורונה לא כזאת קריטית אם הם מרשים לעצמם להפר את ההנחיות לא? אמרתי כבר - הם משדרים זלזול - הציבור מחזיר זלזול. אז למה הם לא ואני כן? למה איתנו נוקשים על ההנחיות, כשהם בעצמם מרשים לעצמם לחפף את ההנחיות ולעשות מהן חלטורה אחת גדולה? אנחנו שונים מהם?

ומצד שני, אף אחד פה לא רוצה סגר נוסף. זו מכה חמורה והרסנית לכלכלה, שגם ככה קורסת, וכפי שניתן לראות - ממש לא מקבלת את התמיכה שזקוקה לה מהממשלה המכהנת שלנו. מה זה מכהנת - מכהנת ומתפקדת למופת! - הרי שבגן שלנו, כחול לבן והליכוד כבר התחילו עם הריבים הילדותיים שלהם, ופותחים דלת מחדש לבחירות נוספות. אם הוא לא יעשה ככה, אז אני אעשה ככה - אם גנץ לא יסכים לזה, אנחנו נלך לבחירות. ממש גנון, וממש מה שאנחנו זקוקים לו עכשיו.

אז בנוגע לציבור - למה אני צריכה ללכת ברחוב עם הכלב שלי, עם מסיכה, ואנשים בוגרים ממני, לפחות בשנות ה 30 לחייהם, מסתובבים כאילו שום דבר לא קרה?? "קורונה? לא היה ולא נברא." זה מה שהם משדרים לי כשאני רואה אותם. מסתובבים לכיף שלהם עם חברים, שבטח היו כבר במסיבה של זה ושל זאת, ולכו דעו מי היה שם חולה ומי לא, ועושים שמח. יופי!! ממש מתחשב. למה הם כל כך רוצים סגר? מה? איפה יכולת האיפוק?! אני יודעת שלהיות עם מסכה זה לא העונג הכי גדול ביקום, וזה לא כיף במיוחד גם לי, אבל אם אני, ילדים בגילי, וילדים בני 5 מסוגלים להיות איתן, גם שאר הציבור הבוגר יותר מסוגל. אין פה תירוצים. זה מצב שבו אין מקום לפשרות ואי אפשר לתת לזה לחמוק מבין הידיים. היינו במצב של 0 עד 5 חולים ביום.

מה קרה פתאום?? לציבור נמאס, הוא הוריד את הרגל מהדוושה, ופוף, הגענו למצב ששוקלים סגר נוסף בממשלה!! איזה יופי. אני בטוחה שזה מה שכולם רוצים.

אז חם, אז לא נוח, אז נמאס - על זה אתם תתעקשו? או שעדיף להתעקש על המצב הכלכלי? על הכסף שמגיע? בגלל פ*קינג מסיכה אתם תסכנו את המצב הכלכלי של כללל המדינה? כולל שלכם?! יש פה אנשים שנאבקים בכוחותיהם האחרונים על הכסף הזה, שיכול להציל את משפחתם! זה כל הסיפור. חבישת מסיכה וריחוק חברתי. כל כך קשה?! זה ההבדל בין חופש מוחלט וסיום העניין כמעט לגמרי עד מציאת חיסון, ובין סגר שני ונוסף שיחסל את מה שנשאר מהכלכלה בישראל.

אז שמישהו יסביר לי את ההגיון בבקשה!!!