חוששת שפיתחתי סלידה מסקס. מפחדת להיכנס לקשר מיני. איך לצאת מזה?

אני מסתובבת באתר הזה מספיק זמן כדי לראות שיש כאן לא מעט תגובות לא רציניות ומזלזלות, אז לפני הכל, רוצה לסייג ולומר שזאת לא שאלת צומי, לא ניסיון להכיר גברים או כל דבר אחר. זו בעיה אמיתית שאין לי עם מי לדבר עליה, ולפנות לפסיכולוג כרגע לא עומד על הפרק.

אז מי שעדיין קורא ובאמת רוצה לעזור, העניין הוא כזה:
תמיד הייתי אדם מיני ונהניתי מסקס. מבחינתי זה תמיד פשוט היה חלק מהחיים, לא משהו להתבייש בו, לא משהו להימנע ממנו. לא היו לי הרבה פרטנרים בחיים, אבל עם אלו שהיו לא נזהרתי. קרי, לא השתמשנו בקונדום. כן, זה נורא, אני יודעת. הלקיתי את עצמי על זה המון. כל פעם אמרתי לעצמי "פעם הבאה אני אתעקש, פעם הבאה זה לא יקרה". באיזשהו שלב קניתי חפיסת קונדומים כי אני ממש לא מצפה שרק הגבר יהיה אחראי. אבל הם לא רצו לשים קונדום. אני רואה כמה תגובות יש כאן באתר מגברים שאומרים שהם בחיים לא ישימו קונדום (כן, יש גם כאלו שמבינים כמה זה חשוב, אבל הם כ"כ מעטים). אני לא זוכרת גבר אחד שהייתי איתו ששם קונדום מיוזמתו או הסכים לשים כשביקשתי. וכל פעם מחדש "נכנעתי" ללהט הרגע, למילים שלו "יהיה בסדר". כן, מטומטמת.

לפני כשנה וחצי נתקפתי חרדה רצינית והחלטתי ללכת להיבדק. התוצאות היו שליליות, נשמתי לרווחה והבטחתי לעצמי לא לקיים יחסי מין לא מוגנים שוב. אלא שאז פגשתי מישהו ושוב... לא נזהרנו. בפעם הראשונה שלנו שאלתי אותו אם יש לו קונדום, הוא הגיב ב"אויש לא צריך". אמרתי לו "חכה, יש לי בתיק", אבל הוא אמר שלא ישים. כמו מטומטמת זרמתי איתו כי פחדתי שלא ירצה לצאת איתי יותר. הקשר הזה נגמר אחרי זמן-מה, ומאז אני תופסת את עצמי נמנעת מהיכרויות עם גברים כי כל פעם אני מתחילה לחשוב "מה יהיה כשנגיע לשלב של הסקס ביחסים?? הוא כנראה לא ירצה לשים קונדום ואני כנראה אזרום איתו כי כבר הבנו שאני מטומטמת..." אז אני ממש חרדה מהיכרויות ומהאפשרות של קיום יחסי מין. אני כמהה למגע! לא קיימתי יחסי מין כבר כמעט שנה ואני מרגישה שזה מתחיל להשפיע עליי לרעה.

אני שומרת על קשר עם אחד האקסים שלי שגר במדינה אחרת ולאחרונה השיחות בינינו קיבלו פן מיני והוא אומר שאיך שהקורונה תסתיים, הוא יבוא לבקר אותי ואנחנו "ניזכר בימים הטובים" (והוא רציני), ומצד אחד אני ממש רוצה, אבל מצד שני זה ממש מלחיץ אותי ואפילו מכניס אותי לחרדה כי אני יודעת שהוא, ציטוט: "ממש שונא קונדומים".

אני יודעת שזה לא תקין, שאני לא יכולה להמשיך ככה - לפחד מגברים, מסקס, מזוגיות... אני יודעת שאני חייבת להתעקש, אבל מפעם לפעם אני לא מצליחה ואני לא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה לחטוף איידס או זיבה או כל מחלה נוראית אחרת, אבל ברגע האמת הצד הרציונלי שבי נכנע לצד המיני. איך אני מפסיקה עם זה, איך??