אין תשובה חד משמעית לשאלה שאני שואל,
אבל עצם שאילת השאלה והפריקה הזאת היא סוג של מזור.
לפני כחודשיים התפצלו דרכינו.
היא היתה אהבת חיי, אהבת נעוריי, אהבת אמת.
קנאה, אובססיה, שקרים ועוד חלאים רבים הרסו הכל, ריקבון איכל את מערכת היחסים שלנו מבפנים , עד שלא נותרה שום אפשרות מלבד להחליט את ההחלטה שידענו שנינו כבר מזמן- זה לא זה . צריך לוותר .
רק להבהרת הנקודה, אינני רוצה לחזור אליה, ואני בטוח שגם היא לא.
רק הגעגוע, הכאב החד הזה בחזה, הרגש האומלל הזה שגרם לי לנתק ממנה כל שבב וזכר של קשר וזיקה אליה. לא מכעס, או עצבים , אלא מהכאב. לא יכולתי לעמוד בכאב.
כמעט חודש שלם מאז הפרידה שלא העזתי לפתוח את התמונות בסמארטפון כדי לא להיתקל בחיוכים משותפים שהיו ואינם, בחיבוקים ונשיקות שנמוגו כזיכרון רחוק אך ככ קרוב, בתמונות עצמיות שטותיות עם פרצופים שהיו פעם מצחיקים והיום צובטים בלב, באהבה שפשוט נגמרה, גוועה מוות איטי ומלא ייסורים.
היום, כשלושה חודשים לאחר מכן, ליבי עדיין מצולק. אינני מצליח להרגיש שבב של חמימות כלפי מישהי אחרת. אך המצב יותר טוב, ורק געגוע קטן, שמגיח מעומקי חדרי הלב, בשעת ליל מאוחרת, שהעיניים נעצמות אך המחשבות ערות, רק הוא נשאר לי ממנה. אינני רוצה אותו.
אומרים שהזמן עושה את שלו, אך מתי הוא ישלים את מלאכתו ? זאת אשאל את עצמי כל לילה כשאעלה על יצועי. כמו גם " מה היא עושה עכשיו" או "האם אהבה חדשה בליבה"
אך תמיד אחתום באנחת ייאוש, מלמול שיהיה בסדר ושזה לא היה אמור להיות מלכתחילה.. ושוב הכאב החד הזה בחזה, כמו מטריד את מנוחתי ואומר - לא אתן לך לשכוח אותה, את אהבת חייך, נעוריך, שכבר אינה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025