היי
אני לא יודעת ממש מאיפה להתחיל כבר שנתיים שאני מתפללת שמשהו כבר יקרה עם החיים שלי ההורים שלי ההליכי גירושים כבר מלפני חמש שנים, מצד אחד אני שונאת אותם על כל השקרים שהם הסתירו ממני כל השנים ומצד שני אני מרחמת עליהם כי הם נראים לי כמו ילדים ואני לא רוצה שאחד מהם יישאר לבד
בנוסף לזה אני ממש ממש מתקשה כבר בבית ספר לא הולך טוב בכלל בבגרויות ובכל המסגרת של הלימודים
אני לומדת נהיגה וגם שם ממש קשה כבר נכשלתי בטסט ועברתי מורה זה פשוט מרגיש לי כמו עול
גם במישור החברתי אני כבר ממש לא נהנית ואני לא ממש רוצה לראות אף אחת מהחברות שלי אני רק מחכה לרגע שאני אעוף מהמקום שאני גרה בו ולא אצטרך להיות עם אותם אנשים ואפרופו לעוף גם כל התהליך גיוס הפך להיות די נורא
אני ממש לא יודעת מה לעשות אני לא מצליחה להנות משום דבר אני כל יום לא מפסיקה לבכות וזה כל כך מתסכל כי על פניו מבחןץ החיים שלי נראים מושלמים, אני נמצאת בחבןרה, אני גרה במקום טוב, אני נראית אחלה ואני גם חכמה (ממש לא בקטע להשוויץ או משהו) אני מרגישה שאני כפויית טובה על החיים שנתנו לי אבל באמת הייתי מוכנה לתת אותם למישהו שהיה מעריך אותם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות