הי, שלום לכולם,
חיי מעולם לא היו קלים וקשה לי עד מאוד אף לכתוב זאת כאן.
בגיל 7 נאנסתי על ידי בן-דודי שהיה אז כבן 13. אף-אחד לא יודע על כך, אני מתביישת בעובדה הזאת וגם לא הגשתי נגדו תלונה. בגיל 15 חלה התדרדרות בכל המישורים. למדתי בבית-ספר דתי שבו הבנות קלקלו אותי. התחלתי לצאת ולשכב עם בנים באופן תדיר, היה לי קשה להרים את עצמי והעדפתי להתמסר לסטוצים ויחסים חד-פעמיים.
בגיל 16 נכנסתי להריון. הבחור שממנו נכנסתי להיריון לא רצה להכיר בילד, ובעקבות אלימות מצד הבחור כלפיי עקב הידיעה שאני בהיריון הגשתי נגדו צו הרחקה.
ההורים שלי תמכו בי ורצו את הילד כך שהחלטתי לא להפיל. בחודש השלישי התברר כי אבי חלה בסרטן הריאות ומעט אחרי שהולדתי את ילדי הנוכחי אבי נפטר – הייתי שבורה באותו הרגע ורציתי למות.
אני לא יודעת מה אני עושה עם עצמי עכשיו. יש לי ילד בן שנה וחצי, אני גרה עם אמי שתומכת בי ואני ממש רוצה להתחיל ללמוד ולהתקדם בחיים. אינני עושה שירות מכיוון שאין ביכולתי לעשות שירות במצבי. אני רוצה ללמוד מזכירות, להוציא רישיון ולהעלות את החיים שלי בחזרה על המסלול הנכון למען ילדי.
קשה לי מאוד להתמודד כרגע ואני אשמח לכל תגובה בונה שאקבל, כך שעצות פרקטיות שיוכלו לעזור לי להתחיל ולבסס את חיי יתקבלו בברכה.
אם למישהו יש ביקורת אז הוא מוזמן לשמור אותה – אני יודעת איפה טעיתי וכעת אני רוצה לצמוח מהטעויות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות