מבקשת לא להעלות את השאלה לפייסבוק
היי,
יש לי אח קטן שצעיר ממני ב-3 שנים, מאז שסיים תיכון הוא בלי כיוון ברור בחיים אבל עכשיו זה רק החמיר. בבי"ס הוא היה תלמיד מצטיין (בעיקר בתחום הריאלי) והלך לו למרות שהוא עצלן. במיונים לצבא הוא השקיע והגיע לתפקיד טכנולוגי, אבל בגלל שהוא לא הוכיח את עצמו, העבירו אותו לאיזה תפקיד חרטא ושם הוא העביר את הזמן עד השחרור. אחרי השחרור הוא עבד וטס לטיול ארוך במזרח ומאז הוא בעיקר יושב בבית, לא רוצה למצוא עבודה וללמוד, בעיקר סגור בחדר שלו עם המחשב.
הייתה לו חברה בצבא ומאז שהיא נפרדה ממנו הוא לא טורח לצאת עם בחורות או בכללי לנהל חיי חברה מחוץ לבית.
ההורים שלי מתוסכלים ממנו ומנסים לדבר איתו ולשכנע אותו, בלחץ שלהם הוא נרשם לקורס בפתוחה כדי להוריד אותם ממנו אבל ברור לי שזה משהו שהוא עושה "כי צריך" ולא מרצון. כל הזמן הם עושים חשבון נפש וחושבים איפה הם טעו ואני כל הזמן מרגיעה אותם שזה לא קשור אליהם. יש לנו עוד אח קטן בתיכון שנמצא בשיא המוטיבציה ורוצה תפקיד מובחר בצבא ואני מפחדת שהוא ישפיע עליו לרעה.
אני גרה מחוץ לבית כבר כמה שנים, נשואה טריה ועובדת בהייטק כבר תקופה ארוכה. אני מנסה לדרבן אותו ללמוד באוניברסיטה נושאים מועילים (הנדסה, מדעי המחשב וכו') עם טיעונים כמו כסף, עניין, התפתחות אישית וכו' - לא נראה לי שזה מעניין אותו בכלל.
בעלי שאל אותי אם אחי בדיכאון ומאז זה הדליק לי נורה אדומה ואני חוקרת את הנושא. כרגע לא ממש נראה לי שהוא בדיכאון אבל לא שוללת, אני בטוחה שאם אשאל אותו בנושא הוא יגיד שהכל בסדר.
אני ובעלי מנסים לעזור לו, עזרנו לו לפתוח לינקדין ולכתוב קורות חיים אבל מרגישים שאנחנו מכריחים אותו לעשות הכל ולא נראה שהוא מעריך את העזרה. זה הגיע למצב שזה נהיה נושא השיחה העיקרי שלי עם ההורים שלי ואני יודעת כמה קשה להם עם זה.
אשמח לעצות מכל מי שקרא עד לפה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות