אני נשואה כ-6 שנים ויש לנו שתי בנות, בת 4 וחצי ובת שנתיים. לו זה נישואים שניים ויש לו ילד מנישואים קודמים. הנישואים שלנו במצב גרוע ביותר, אנחנו לא מתמודדים טוב עם גידול הבנות ועם הלחצים שזה מביא, יש מתח תמידי בבית וביננו, מריבות, כעסים והאמת, אני בספק אם נותרה אהבה בכלל. אני מרגישה שמהצד שלי לפחות לא נותר רגש. הוא כמובן לא מוכן לשמוע על גירושים נוספים ודמי מזונות וכד'. הוא מצידו גם כל הזמן אומר שהוא בכלל לא רצה את הבנות וגם לא את הילד הראשון שלו, שילדים רק הורסים את החיים ושהם הרסו לו את החיים ועוד הערות מסוג זה.
בשנה שעברה יצאנו לנופש קצר (2 לילות) עם הבנות. לא נהנתי איתו בכלל, שוב מריבות ומתחים, הבנות מצידן נהנו מן הסתם. הוא ביקש שגם השנה ניקח את הבנות לנופש קצר כי הן נהנו בשנה שעברה. אני סירבתי, הסברתי שזה לא מתאים לנו, אנחנו לא מסתדרים, זה רק עושה לי רע וזה מיותר. ברגע של חולשה הזמנתי נופש שאמור להתקיים בעוד 3 שבועות. אנחנו כמובן ממשיכים לריב, מתח נוראי בבית. חשוב לי לציין ששנינו אשמים במצב הזה, אנחנו פשוט כנראה לא מתאימים, חסרי סבלנות ואורך רוח, לא יודעים להתמודד טוב ויוצרים מתחים. כאשר כל אחד מאיתנו לבד עם הילדות אז ככל הנראה אנחנו מצליחים להתמודד איתן יותר טוב.
אני לא רוצה לצאת איתו לנופש הזה, זה יהיה סבל מתמשך זה ברור לי. עכשיו אני מתלבטת האם לצאת רק אני והבנות (על אף שזה יהיה קשה עם ילדות קטנות) או לנסות לבטל את הנופש לגמרי? הבת הגדולה מבינה שאמורים לנסוע לבית מלון והיא מחכה לזה. עד כמה זה מוזר אם אקח רק אני את הבנות לנופש כזה בכפר נופש שכולם שם מן הסתם יהיו משפחות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות