שלום לכולם ותודה על העיצות.
אני חושב להתחיל מהסוף - אני שבור. אני מרוסק. אני עצוב וכל הזמן בוכה.
הייתה לי בת זוג למשך חצי שנה. היא בחורה טובה עם אופי משגע ויופי בדיוק כמו שאני אוהב.
היא גרושה עם ילד. היא בת 21 ואני בן 24 וחצי.
הייתה לנו בהתחלה זוגיות נדירה ויצאנו הרבה לבלות וליהנות ולשבת במסעדות טובות ושוות, היינו בחו"ל ביחד וחגגתי לה יום הולדת בסוף שבוע בצפון כולל עיסוי מפנק וקניית בגדים מתנה.
הגיע הקורונה ובקושי יצאנו והתגעגנו מאוד אחד לשנייה.
עכשיו למפנה בסיפור אהבה שלי - היה שבת אחת שרבו איתי כל המשפחה שלי וסיפרתי לבת זוגתי לשעבר מה קרה באותה השבת והיא בתגובה אמרה לי לבוא לישון אצלה בבית למשך שלושה ימים אבל התארך לזה שגרתי אצלה ואצל משפחתה במשך חודש (כמובן השתתפתי בהוצאות השוטפות של הבית)
בחודש שגרנו יחד מערכת הייחסים עלתה על שרטון - היינו בתחת של אחד השנייה מהבוקר עד הערב (כי בכל זאת קורונה ואין הרבה עבודות ואין רגע דל שלא חיפשתי עבודה ועד שמצאתי משהו אז גם בקושי עבדתי, בקושי קיבלתי משמרות) והרגשתי שפתאום אין אהבה ממנה והיא התחילה לזרוק לי משפטים פוגעניים והתייחסה אליי בתור בן אדם זר ולא בתור בן זוג. גם המשפחה שלה התערבה לנו בזוגיות כי הן לא הבינו את הצחוקים שלי ושלה.
בשבוע האחרון שגרתי אצלה רבנו ויום למחרת החלטתי שנמאס לי ונפרדתי ממנה וכשנפרדתי ממנה הייתי עצבני עליה ופגוע ממנה ופשוט איבדתי כל רסן ויצאתי לה על החיים ופגעתי בה מאוד.
כשזה קרה חזרתי לבית של ההורים שלי והיה נתק מוחלט ביני לבינה. שבועיים אחרי הפרידה התקשרתי להתנצל על כל המילים והקללות שזרקתי לה ושאלתי אותה האם היא מודעת גם לטעויות שלה והיא ענתה לי שאין לה שום טעויות ושאין לה צורך להתנצל.
אחרי חודש מהשיחה ההיא (ליתר דיוק חודש וקצת) בצאת שבת האחרון קיבלתי ממנה הודעה והתחלנו לדבר ואתמול יצאנו למסעדה ללבן ולדון במה שהיה והחלטנו לחזור להיות בקשר.
אני רוצה לחזור להיות בן זוג שלה ולהתחתן איתה והיא לא רוצה לחזור לזוגיות אלא רק לקשר ידידותי/חבר טוב.
חשוב לי לציין שאני מאוד שבור, מרוסק ועצוב מכל הסיטואציה של הפרידה שלי ממנה ובמיוחד מהקללות ושיצאתי לה על החיים. אני בוכה בלי בסוף וגם במסעדה בכיתי לה מול העיניים כי מאוד כואב לי שפגעתי בה וכואב לי שפגעתי בדבר הכי יקר בחיים שלי! הקדוש ברוך הוא הביא לי אותה במתנה ואני החלטתי פשוט לוותר על המתנה בגלל חודש אחד קשה שתכלס היה אפשר לפתור הכל בשיחה אחת כמו שקרתה אתמול במסעדה. ניסיתי בחודש שגרתי אצלה ומשפחתה לקחת אותה לשיחה אבל היא לא שיתפה אותי במה שהיא מרגישה כי היא אחת כזו שלא משתפת היא סגורה וסומכת רק על עצמה.
כמובן שלא סיפרתי את הכל כי זה מאוד ארוך אבל באופן כללי סיפרתי את רוב הסיפור.
איך אפשר להחזיר אותה אליי בתור בת זוג ולחתונה בעזרת השם? אני לא יכול בלעדייה. היא כל עולמי ואני אוהב אותה ומתגעגע אליה בכל רגע ושנייה ותמיד חושב עליה ומה היא עושה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות