היי ,
אנסה לקצר
אני ובן הזוג שלי 6 שנים ביחד ..
תמיד ידעתי שאני צריכה לחתוך את הקשר הזה אבל אף פעם לא הצלחתי קשה לי להתנתק ממנו וקשה לי רק המחשבה הזאת
יש בו יתרונות בהמון דברים אבל יש דברים שכבר אי אפשר להעביר לסדר היום ( ההתנהגות שלו "היחס שלו[לא שיש לו כזה] כל האדישות הזאת ....)
זה תמיד מרגיש שהוא מחליט על הכל !
אם אנחנו יוצאים , אם אנחנו אוכלים , אם אנחנו שוכבים ואפילו אם אנחנו שוכבים הוא דואג לעצמו וברגע שהוא מסיים הוא פשוט משאיר אותי ככה והולך לשירותים הוא תמיד נותן לי הרגשה כאילו הוא עושה לי טובה בכלל שהוא נוגע בי כי מצידו פשוט לאונן כאילו אין לי כבר אפילו דעה
מצידו שאני אפרד ממנו לא באמת אכפת לו להיות איתי או בלעדיי
וקשה לי
קשה לי לעשות את הצעד הזה אני יודעת שהכל תלוי רק בי אבל קשה לי
אנחנו נפגשים יחסית הרבה אבל גם אם לא הוא בקושי עונה לי ואם אנחנו רבים או מתווכחים תמיד הוא מכבה ישר את הטלפון שלו!!
אני לא יכולה לחיות ככה יותר
המצב שלי בכללי על הפנים והוא סתם מדכא אותי יותר
כל הסובבים שלי אוהבים אותי ורואים שהוא טוב ונחמד ואני לא מבינה למה רק אליי זה שונה ?!
לפעמיים הוא קוצי מוצי ולפעמים הוא קוץ בתחת
אני מרגישה כאילו אני כלום !! הוא מנסה לעלות אותמ בכללי כדי שאני אהיה שמחה אבל הוא לא מבין שהוא סיבה נורא משמעותית לאיך שאני מרגישה
לא משנה הכל מסורבל ומוזר
היא ילד שונה ולא רגיל אני לא יודעת לתאר את האופי שלו אפילו , ולא לא בגלל שאני איתו שאני חושב.שהוא שונה..
קשה לי המחשבה הזאת שאני יודעת שהוא לא צריך אותי והמון פעמים אני מרגישה אפילו נטל ולדעתי נראה לי שזה מה שמקשה עליי להרפות ממנו
לדעת שהוא ימשיך כאילו כלום ואני אצטרך לסבול הכל יום ויום
נמאס לי להרגיש בשליטתו אבל קשה לי אני חלשת אופי מטומטמת שאמשיך לסבול כל החיים שלי אפ לא אקח את עצמי בידיים
אבל קשה לי קשה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות