אני נשואה כבר 10 שנים היו רגעים טובים אבל יותר שהם פחות אפילו גרועים...אבל ייחסתי את זה אולי לכך שהמצב הכלכלי השפיע ועשה הרבה לחץ
ואיכשהו הביטחון נעלם התרחקתי מאנשים נמנעת ממפגשים מזניחה את עצמי ממש..והיה לו חלק גדול בזה לא מעט פעמים אמר שאני לא שווה כלום ומי יסתכל עליי. כשנמצאים עם המשפחה שלו הם פחות מתייחסים אליי יש לי גיסה אחת שמעדיפה את הגיסה השנייה שזוכה לברכות בימי הולדת רק איתה מדברת ואם היא מיעצת לה היא מקשיבה אותי מבטלת ואפילו גם מתעלמת כשיוצא להפגש. לא עשיתי להם כלום גם כשנוצר מפגש בין המשפחה שלי לשלו הם בפינה שלהם אבל עם המשםחות של הגיס והגיסה הם יושבים יחד .
הוא זורק לי שאני אדם קר וככה המשפחה שלי כי אנחנו לא אומרים כל מילה שנייה חיים וכפרה. זה לא הסגנון שלי..ותמיד בכל מריבה שלא קשורה לשום דבר הוא כאילו מתחיל להוציא פנקס מי עשה יותר מי נתן יותר מי יותר טוב..שיוצא שתמיד הוא והמשםחה שלו הכי טובים. ועברתי איתם גיהנום בשנים הראשונות גם שהוביל ללידה מוקדמת.
מרגישה בדיכאון ירדתי המון במשקל ולא במתכוון השינה כבר לא שינה..תמיד נסגרת בבית על אף שמרגישה חנוקה...באתי אליו סיפרתי לו וזה לא אכפת לו להפך הוא ממשיך לזרות לי מלח על הפצעים...
כבר לא יודעת מה לעשות...עולות המחשבות לגירושין אבל אני ללא גב כלכלי עם ילדים קטנים והפחד לא להסתדר גומר אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות