זה התחיל מזה שלא הייתי ילדה פופולרית בבצפר היסודי, והייתי חווה הרבה הצקות מילדים וכמובן שהמורים ראו וידעו ולא עשו כלום, בשום שלב בחיים לא ראיתי שמורה מתאמץ לעשות משהו אם זה עבורי או עבור ילדים אחרים שהיו במצב שלי אבל באמת שלא ציפיתי ליותר מידי כי הרבה יותר קל להתעלם. אבל מה שהכי עושה לי רע זה להיזכר במורה אחת שהייתה המחנכת שלי שממש שנאה אותי ודאגה להשפיל אותי תמיד בפני הכיתה. היה לי המון קשיים בלימודים , קשיים חברתיים וקשיים בבית. פשוט לא הייתי לומדת בכלל ולא מקשיבה בשיעורים, לא הייתה לי תמיכה משום צד הייתי לבד בעולם, המורה הזאת אמרה שצריך לתת לי רטלין או לשים אותי בחינוך מיוחד ושלא יצא ממני כלום אבל למזלי ההורים לי לא הקשיבו לה והיום יש לי תעודת בגרות מלאה עם ממוצע 90.
קל לי לסלוח לילדים שהציקו לי כי בסך הכל מדובר בילדים בלי הרבה שיקול דעת שהתבגרו מאז ואפילו חלקם התנצלו בפני. אבל כל כך כואב לי כשאני נזכרת במורה הזאת, איך היא הרשתה לעצמה להתייחס ככה לילדה קטנה? אני לא אשכח שאחד הילדים המציא לה שגנבתי לו עט והיא פשוט לקחה את התיק שלי ושפכה אותו מול כל הכיתה או כשהיא נתנה לאחד הילדים להקריא שמות וכשהוא הגיע לשם שלי הוא אמר שירה הקופה או משהו כזה וכל הילדים צחקו והיא גם צחקה או שתמיד הייתה תופסת לי את היד חזק עם הציפורניים שלה. יכול להיות שאני מגזימה אבל זו החוויה שלי בתור ילדה קטנה ואני רק יכולה לקוות שהמורה הזאת לא ממשיכה ללמד. בכל מיקרה אני אז הייתי ילדה קטנה ולא התלוננתי כי לא ידעתי שמשהו לא תקין ואני אני גם לא הייתי הילדה היחידה שהושפלה ממנה , מה שיש לי להגיד זה שתשימו לב לילדים שלכם בבקשה תדברו איתם, תשאלו אותם שאלות אין סיבה שילד ישנא את המורה שלו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות