בן זוגי ואני ביחד שנה (קצת יותר), יש בנינו קשר מדהים, אנחנו חברים טובים, סומכים אחד על השניה בהכל, רבים -וצומחים מהריבים שלנו.
אני לומדת ממנו המון, מעריכה אותו והרבה תכונות אופי שלו, זאת אומרת את כולן!
זה הדדי, הוא מעריך אותי וסומך עלי
זוגיות שהיא בדיוק מה שכל אחת אי פעם תחלום עליה, עם הבחור המושלם!
אחרי הרבה זמן שאנחנו לא מתראים, רק לתת יד ונהיה לי קוועטש בלב.
אבל לאחרונה תקפה אותנו בעיה, שצפה ועלתה כמה פעמים בעבר, אבל התגברנו עליה,
כרגע מה שיש בנינו זאת קרירות, אני לא מתגעגעת אליו והוא לא אלי, אני מרגישה שאין לי בעיה להמשיך בחיים כשהוא לא בסביבה (למרות שהייתי מעדיפה שהוא יהיה)
אולי התרגלתי לזה כי הוא בצבא ואנחנו בקושי מדברים פעם בשבוע
אבל זה מרגיש פשוט נורא.
אנחנו לא ממש מדברים כרגע, ואם כן -זה 'היי ביי ומה קורה?'
בשבוע שעבר נפגשנו, והוא חיבק אותי לפרידה רק כי ממש ביקשתי (הוא טוען שזה מרצון)
אני יודעת שזה לא מאוד בריא, אבל מאז ומתמיד דיברנו על חתונה,
כרגע זה לא מה שבוער, אלא לראות האם הקשר הזה באמת מה שמתאים לנו לחיים, או שאנחנו צריכים להמשיך הלאה.
אבל השאלה האם מערכת יחסים כזאת של הבנה וחברות (וריגוש לעיתים נדירות) זה מספיק.
אולי אנחנו מצפים מהאהבה ליותר מדי?
גם אם אנחנו לא מרגישים כלום אחד כלפי השניה, אבל מעריכים זה את זו, זה קשר ששווה להלחם עליו?
תודה לכם!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025