אני ילדה יפה . תמיד היו אומרים לי ואני מודה שאני רואה את זה בי . גם הגוף . יחסית .
אבל תמיד אני יסתכל על מה שרע כמובן .
יש לי כמה "פגמים" בגוף שלי שגורמים לי לאי נוחות.
לדוגמה יש לי שני כתמי לידה אחד ממש פיצי ואחד גדול ברגל הם בצבע לבן שזה עדיף מחום ויותר מיוחד. הם לא נמרחים אלא דווקא די אחידים. לגדול יש צורה שנוטה ללב עקום, אני כן רואה בזה משהו מיוחד אבל הוא עדיין מציק לי מאוד. אני מתפחדת לשים חצאיות מאוד קצרות בגלל זה (הוא בערך 15 סמ אחרי הברך ) וזה מבאס אותי. כנל על ללבוש שורטים ובגד ים...
למה אני לא מצליחה לראות את היפה שבי ורק את הרע? זה ניהיה מצב שבכל הזדמנות אפילו שאני לבד עם עצמי ואף אחד לא רואה אותו אני מכסה אותו עם היד כי הוא גורם לי להתכווצות של 'למה דווקא לי אבל'
ו'איזה מכוער הוא ' אני גם מרגישה רע עם זה שבורכתי בדברים אחרים חיצונית ואני מסתכלת על השלילי, מה זה אומר עליי בתור בן אדם?
בנוסף לזה יש לי צלקת בפנים די קטנה שאני מכסה בקונסילר וגם היא גורמת לי לחוסר ביטחון ללכת עם קוקו או עם קליפסים בשיער שחס וחס לא יראו.
אני מרגישה חסרת ביטחון ואחת שלא יודעת להסתכל טוב על המציאות . אם הייתי עוצרת נשימה ביופי שלי אז אולי בסדר אבל אני לא. אני ילדה יפה וזהו. וגם תמיד חוסר ביטחון בכלליות חזה קטן.. חצקונים בפנים.. בעיקר בחיצוניות. אבל גם בפנימיות .
בקיצור איך לצאת מהמשבר הזה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025