הגעתי לנקודת שפל בחיי, מחפשת פתרון. מה לעשות הלאה?

תקופה ארוכה שאני חושבת עם עצמי ובאתי לשאול,
למדתי לימודים אקדמיים במקצוע לא מכניס אבל תמיד רציתי ללמוד אותו, אני מאלה שבתפיסת חיים שלהם יש יותר משקל לעניין בחיים מאשר כסף. נכון, טעות , כי כדי לרכוש חיים איכותיים, אתה צריך הכנסה גבוהה. אבל בזמנו לא רציתי להגיע לעבודה כשהכל עומד כמו שצריך, עם התעודה הנכונה והטייטל מחוץ לדלת אבל לשבת ולהרגיש שמשהו בפנים כבוי, ככה שאולי זה לא פחות טעות.
אני עובדת כפועלת פשוטה. אף אחד לא באמת יודע מה ההשכלה שלי ובמה אני מוכשרת, חושבים שאף פעם לא פתחתי מחברת בחיים שלי או שהחזקתי עיפרון.
טעיתי, אני יודעת. אני נתקלת בכל מיני אנשים שאני מבינה מהר את האיום מהם אבל כחסרת מעמד, לא יכולה לעשות כלום. מושפלת הרבה פעמים, בולעת הרבה צפרדעים ושותקת להטרדות והצקות מצד עובדים שיש להם גב ממנהלים.
מי שמבין רק בערך מי אני הם קמצוץ קטן שאני עובדת מולם. הרבה פעמים היו בהלם מכל מיני תוצרים שהבאתי להם, כאילו לפעמים גם מצחיק אותם שהפועלת הפשוטה הצליחה להביא מה שאמור היה מנהל זוטר לתת אבל היא עוד שם למטה.
אני אדם עצמאי עם הרבה תעצומות נפש וחושבת שבחשבון נפש האישי שלי עם עצמי טעיתי.
הם לא אשמים שהם מתנהגים בצורה הזאת, זאת אני אשמה שהבאתי על עצמי חיים מקצועיים בלי יכולת השפעה. אני כבר לא מדברת על התסכול שבחוסר יכולת להביא משכורת שתוכל לקדם אותי אלא בחיי מקצוע שאני טובה בהם אבל בלי יכולת להגן על עצמי ולהשיג מה שמגיע לי.
כל אלה שמשחקים במשחקים או מניפולטיביים ומציקנים, לא באמת הופכים לחזקים או מדורגים גבוה כי ברגע שלא ימצאו חן בעיני זה שהביא אותם לשם, הם באותו רגע למטה ויש כאלה שמלקקים פצעים מהפסדים כאלה לאורך שנים.
ככה שבגלל שאני פועלת פשוטה, בלי מעמד, בלי תנאים, אני חשופה לפגיעות ברמה יומיומית, כשבשלב מסויים בחיים, אני מרגישה מוצפת ואומרת מספיק. גם במחיר ויתור.
אתה רואה כל כך הרבה זמקבלים מה שהם רוצים, בדרך שהם רוצים ואתה צריך להמשיך לירוק דם, להיות מריונטה של איזה מנהל זוטר שאין לו מושג מהחיים שלו ומתעלל בך, שמחייך ומאושר איתך מזה שבתפיסה שלו דפקו אותך, להתמודד גם עם כל מיני עובדים נוכלים שמתלקקים לכל מיני בוסים כדי לקבל יחס מועדף (על חשבונך) ולהתעסק בלגנוב לך עבודה ואתה חוצפן אם בכלל ביקשת רק יחס אנושי.
זה לא חיים, סליחה, לא על זה הנשמה שלי חתמה,
אין לי גם לאן לרדת יותר מבחינת תחושת הפסד.
לא יודעת מה לעשות ומפחדת לטעות ולהגדיל את מעגל הטעויות שלי.
מה אני עושה מכאן והלאה?