שנה וקצת בקשר, קשה לי מאוד לקחת החלטה

היי , אז קודם כל אספר קצת רקע על עצמי קוראים לי לירון אני בן 25 , אני מדריך כושר וכרגע לומד במכינה לקראת תואר ראשון בהנדסת תוכנה.
אז בקצרה אספר את התהליך שעברתי עד כה , כשהייתי בן 18 הייתי בן אדם מאוד ביישן וחסר ביטחון לקח לי כמה שנים טובות עד שהתחלתי לצאת מאיזור הנוחות שלי ולפתח ביטחון , לצאת לדייטים, להכיר נשים וגם תוך כדי להכיר את עצמי יותר ואת היכולות שלי.

אז תקופה של 7 שנים שמתוכם יצאתי להמון דייטים הכרתי המון נשים וגם הייתי בכמה וכמה מערכות יחסים.
הקשר הכי ארוך שלי חוץ מהקשר הנוכחי שלי ארך כ-9 חודשים מישהי שבאמת אהבתי אותה יותר מכל דבר אחר והייתי עושה כל דבר בשבילה למרות שלא היינו מתאימים מכמה בחינות אבל משהו בה תפס אותי ואני נזכר בה עד היום (אולי אפילו עדיין יש רגש אליה והיא הראשונה ).

אז אחרי כל הקשרים שהיו לי הכרתי את החברה הנוכחית שלי שאיתה אני בקשר כבר כ-שנה וכמה חודשים , הבחורה הכי טובה עם הלב הכי טוב שהכרתי עד כה, רגישה ,חמה ואוהבת כמו שחיפשתי ורציתי , הומור וציניות שרק אני והיא מבינים, היא מבינה אותי בדברים מסויימים מבלי שאצטרך להוציא מילה מהפה.
ובאמת פעם ראשונה שאני רואה במישהי אישה לחיים ואולי אמא של הילדים שלי.
מנגד יש בה כמה דברים שמאוד מורידים לי ואני כבר כולי במחשבות על זה ומה לעשות עם זה.
נתחיל בזה שהיא מאוד עקשנית , היא חסרת ביטחון כפי שאני הייתי אז בגיל 18 (זוכרים?) ובאמת מתחילת הקשר אני רק מנסה לעזור לה ולדחוף אותה לעשות את השינוי ובאמת להתחיל את החיים האמייתים ולא החיים שבראש שלנו.
יש לה על כל דבר מה לומר ולהגיד בצורה שלילית , היא מסתכלת על דברים בצורה מאוד שלילית ותמיד מעבירה ביקורת על אנשים והאמת שגם על עצמה , ביקורת קשה שאין היא מסוגלת לצאת ממנה ואני כל כך מבין אותה וממש מנסה לעזור אך לשווא!!

היא כרגע לא עובדת, אחרי שנתיים של עבודה בעבודה ממש קשה אבל היא גם לא מחפשת שום מקום עבודה אחר , היא לא בראש של לימודים ומאמין גם שלא תלמד כלום ואם מדברים איתה על הלימודים או על העתיד היא ישר מתעצבנת ולא רוצה לדבר על זה.
בנוסף לכך היא לאט לאט משמינה, היא לא רוצה לקחת מאמן אישי ( כי לי אין זמן ) ואפילו אמרתי שאני אשלם עליו כדי שרק תתחיל את השינוי והתהליך הזה, אני רואה שהיא רוצה להשתנות וכן מפריע לה דימוי הגוף שלה אבל לא מתאמצת לזה בכלל ואפילו אמרה לי כמה פעמים שאני אפרד ממנה בגלל הגוף שלה.... (כל כך כואב לי שאני חושב על זה, מת איכשהו לעזור לה )
שורה תחתונה אני בן אדם שמחפש להתקדם ולהתפתח בחיים והיא הפוך ממני , נשארת במקום , כנראה בראש שלה שאני זה שיכלכל את המשפחה בזמן שהיא עם הילדים אבל בשבילי זה מלחיץ , ואם אני לא אצליח בלימודים ? אז מה נשאר עם שתי משכורות מינימום ואיך נחיה במדינה הזאת???

ועכשיו בכלל התקופה עם הקורונה עוד יותר קשה לי , אני כל הזמן בלימודים והיא עדיין בשלה כל כך עקשנית ופשוט לא מנסה כלום מעבר.

לסיכום, אף אחת לא אהבה אותי ככה, אף אחד לא דאגה לי כמו שהיא דואגת לי זה נדיר למצוא אישה כזאת היום (כמובן מניסיון אישי) מנגד יש לי כל כך הרבה מחשבות ודאגות על העתיד ואיך נסתדר מכל מה שהזכרתי להעיל.
בנוסף לכך לאחרונה אני מרגיש לבד, בעקבות הקשר , הלימודים והקורונה (הוריי בסיכון) דיי התרחקתי מהחברים שלי למרות שרובם כל הזמן על משחקי מחשב מבזבזים את זמנם (כמו שבזבזתי פעם) אבל עדיין זה כל כך מבאס.

אז קודם כל תודה שקראת עד לכאן והייתי רוצה לשמוע (אחמ לקרוא) את הדעה שלך בתקווה שזה יעזור לי (-:

תודה רבה !!!!