אז היי לכולם,
אספר לכם קצת עליי כדי לתת טיפה של רקע.
אז גדלתי בבית דתי, אחים חילוניים שעשו חיים לא קלים להוריי.
ואני, הבת המוצלחת כביכול, דתייה, מדריכה בבני עקיבא, הולכת בדרכם מתחילה לצאת עם בחור אתאיסט.
מיותר לציין שהוא חלק נכבד בעזיבה שלי את הדת, אבל זה נוצר גם ממקום מאוד אמיתי.
אסביר- החבר׳ה שלי הייתה מאוד פרמיטיבית וחשוכה שלא נתנו לך מקום לחשוב שונה ולכן כל החיים חשבתי רק מה ״שמותר״ לי לחשוב.
וכשיצאתי לשירות לאומי פגשתי את האתאיסט היפה שלי, ועבדתי עם קשישים(שרובם דתיים) והם והחוכמת חיים שלהם גרמו לי לערער על הכל, אז חקרתי, שאלתי , שאלתי את דוד שלי שהוא רב, ואת בן זוגי, אנשים חיצוניים ופשוט ייצרתי את עצמי מחדש .
המצב הנוכחי היום שאני ללא חברים אבל מאושרת.
אני לא שומרת שבת,
לא חושבת שאסור לעשות סקס לפני חתונה, למעשה רצוי לעשות!!!! גם לחוות את בן זוגך וגם כי את לא מבינה כמה זה כיף!! מי היה מאמין שיצרו לנו מחשבה שזה העינוי הכי גדול האיסור הזה?!?
אני אוכלת במסעדות לא כשרות אבל....
לא אוכלת דברים לא כשרים, לא מערבבת בשר וחלב.. כיפורים וכו׳ כן שומרת
אבל אני לא מאמינה בזה.
ופה אתם נכנסים.
אני חוששת לעשות את הצעדים האלה,אני לא מאמינה שאקבל עונש או ווטאבר, אבל פשוט חוששת או כמו שבן זוגי קורא לי ״הססנית״.
בעיניו זה חמוד ובעיניי זה סיוט! כל צעד שעשיתי הוא נעשה בצורה איטית, אולי זה חלק מהפרפרציוניזם שלי שלא נותן לי להתחרט על דברים? לא יודעת.
אני אשמח לייעוץ איך להיות יותר משוחררת, איך להיות יותר שלמה עם עצמי ❤️
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות