היי, אנחנו עברנו לגור באותו אזור של ההורים של בעלי.
חמותי וחמי (ההורים של בעלי), לפי שילדתי הבטיחו שיעזרו ורק דיברו על כמה שהם יעזרו, זהו הנכד הראשון שלהם , ובגלל זה עברנו לגור לידם במרחק של 5 דק נסיעה.
אז נכון חמותי לפני הקורונה היתה לוקחת אותו מהגן בשעה 4, אבל היא לא באמת חייבת (הגן עד 5 ואני מספיקה להגיע למעט יומיים בשבוע).
הייתי מצפה שהם יעזרו לנו , שיוכלו לבוא אפילו פעם אחת לשמור על התינוקת בלילה כשהיא ישנה כדי שיהיה לנו זמן איכות לי ולבעלי. כשהילד אצלם פעם ב... הם נותנים לו להרטב ולעשות מה שהוא רוצה (פעם אחת הוא אפילו נהיה חולה יום למחרת בגללם), הם עושים הכל העיקר שלא יבכה (אפילו ברמה שהם לא יחליפו לו חיתול מעל 10 שעות כי הוא יבכה להם)
הוא חוזר מלוכלך מאוד (הילד אוכל בריא מאוד, והם כל הזמן משכנעים אותי להביא לו ממתקים). הם טוענים שהוא במשטר דיקטטורי.
אנחנו עובדים קשה, שנינו סטודנטים לתואר שני ועובדים משרה מלאה.
אין ספק שהמצב הזה גורם לנו לריב הרבה ואפילו להגיע למצב שאני שונאת את ההורים שלו ולא רוצה עוד ילדים.(הילד כבר בן שנתיים).
הם טוענים שהם מפחדים מכל תגובה שלי כי אני לא מפסיקה להעיר (למשל שהערתי על החיתול, על זה שהוא רטוב, על הממתקים..)
בעלי הוא עו"ד והוא עסוק כל היום וחוזר די מאוחר.
חשוב שתבינו, אני לא רוצה שהם ישמרו עליו כל יום ,ואני עושה באמת הכל לבד. אבל היה ממש נחמד אם פעם בשבוע הם היו לוקחים אותו (גם הם תמיד חייבים לבוא ביחד שהם שומרים עליו), או אם היו מציעים לבוא לערב אחד שנהיה ביחד
לעומת זאת, ההורים שלי שגרים מחוץ לעיר, באו כבר כמה פעמים כדי לשמור על הנכד שלהם בערב שנוכל לצאת.
מה לעשות? אנחנו נשואים כבר 7 שנים ואני מכירה אותם מעל 10 שנים, זה הגיע לרמות של פיצוצים על הנכד, והכעס שלי כלפיהם ממש גדול
תודה למי שקרא
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות