היי שמי עמית ואני בת 19 משרתת בצבא,
למרות גילי אמא שלי עדיין מתנהגת אליי כקטנה,
היא לא מרשה לי עגילים, קעקועים, נרגילה, סיגריות, שתיה וכדומה (לא שאני רוצה לעשות את כל זה) אבל היא עושה מכל זה סרט ואם אחת מהחברות שלי עושה או שיש לה משהו מזה היא ישר שוללת אותה ולא מסכימה להכניסה לבית.
אפילו כשאני חוזרת לבית היא מתחילה לרחרח אותי אם יש לי ריח של סיגריות.
בינתיים אני עושה את רוב הדברים האלה בחשאי, אבל מעצבן אותי שבגילי אני צריכה להסתיר מאמא שלי דברים כאלה, זאת ההנאה שלי.
אם חברים קוראים לי לבחוץ היא מציצה מהחלון, מתקשרת בלילה ומנסה לשכנע אותי לחזור לבית.
מאז שיצאתי מהארון היא חוקרת כל חברה שבאה אליי הביתה, כל מי שהיא יודעת שגם לסבית היא לא מוכנה להכניס לבית שלי, מחפשת לי גברים, מברכת אותי כל פעם ב"בריאות ושתמצאי בן זוג טוב", וזה מפריע לי, כי אני יודעת שזה לא יקרה, והיא לא מוכנה לקבל את זה.
גם היא פלטה אליי פעם תמשפט "אם את כזאת אני מעדיפה שתמותי ממחלה קשה". התחלתי לבכות לאבא שלי צעק עלייה.
לפעמים אני פשוט שמחה שאני בצבא, ולא מבינים למה.
איך אפשר לדבר ברצינות לאמא כזאת? ומה אני יכולה לומר לה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות