חברה שלי נטשה אותי לטובת החבר, להמשיך הלאה?

היי..
יש לי חברת ילדות ואפשר לומר שכרגע היא פחות או יותר החברה היחידה האמיתית שנותרה לי.
בעבר היו בינינו קשר ממש קרוב וחזק , אחרי זה הייתה לנו תקופה שהתנתקנו לכמה שנים ולפני שנתיים יזמתי שוב את הקשר בנינו וחידשנו אותו ושוב התקרבנו. במשך הזמן הזה החברות בנינו הייתה די אינטנסיבית ועשינו כל מיני דברים ביחד .. האופי שלנו ממש תואם והשיחות איתה תמיד זורמות . זה משהו שאני כמעט ולא מוצאת באנשים אחרים אחרים. היינו עושות ביחד הליכות ויוצאות למקומות ומעבירות שיחות נפש עד לשעות הקטנות של הלילה. היינו מעדכנות אחת את השניה בהודעות על כל דבר קטן ומתקשרות אחת לשניה מספרות על כל מיני דברים מצחיקים שקורים לנו גם אם השיחה היא לשתי דקות .. היא הייתה באה אלי אחרי עבודה והיינו יושבות לפיצה כמה פעמים בשבוע אפילו, והולכות לים ופשוט מבלות זמן איכות אחת עם השניה. לא היה יום שבו לא היינו מדברות.
עד ש.... לפני שנה היא הכירה מישהו והתחילה לצאת איתו. לאט לאט בהדרגתיות הקשר בנינו הלך ודעך . בהתחלה חשבתי שאולי זה ככה רק בהתחלה ופירגנתי לה ממש .. אמרתי לעצמי שאפשר להבין אותה כי זה ידוע שכשהקשר בחיתולים אז מקדישים יותר זמן לבן זוג ורוצים להיות כל הזמן בקרבתו.. אבל עכשיו אחרי שנה שהם יוצאים ביחד אפשר לומר שהקשר בנינו מסתכם בהודעה אחת מסכנה פעם בשבוע. (בממוצע) ולפעמים אפילו פחות מזה.
היא כבר לא מתקשרת יותר. אנחנו כבר לא יוצאות לשום מקום. לא מבלות ביחד זמן איכות. לא נפגשות. היא כבר לא יודעת עליי כלום , ויותר מזה, בתקופה האחרונה אני נכנסתי ממש לדיכאון (לא בגללה , אבל היא תרמה למצב ללא ספק) והיא כאילו עיוורת למצב הזה... או שזה פשוט לא מעניין אותה אני לא יודעת כבר מה נכון :
כל הזמן היא סובבת סביב החבר שלה כאילו הוא השמש והירח שלה . וזה לא שאין לה זמן להיות איתו. היא תמיד מוצאת זמן להיפגש איתו למרות שהם גרים במרחק שעה נסיעה אחד מהשניה אבל הם הולכים תמיד אחד לשניה ופעם שבת אצלו ופעם שבת אצלה ואפילו חגים!! וזה מתחיל ממש לעצבן אותי. אי אפשר למצוא דקה אחת שהיא בלעדיו, ואם אני מוצאת אז היא לא יכולה בגלל שהיא עובדת/לומדת או כל תירוץ אחר. פעם ב... היא שולחת לי הודעה אם בא לי לעשות איתה ועם חבר שלה הליכה או שמזמינה אותי לשבת איתה ועם חבר שלה בשבת... ובקיצור כ-ל ה-ז-מ-ן חבר שלה צריך להיות ברקע!!
אני מבינה שעכשיו כשיש לה חבר אז יש לה פחות זמן בשבילי אבל הניתוק קשר הזה כבר מוגזם בעיניי : זה כאילו שהיא שכחה אותי. וזה לא שלא ניסיתי לדבר איתה על זה. בהתחלה רמזתי לה ואחרי זה גם אמרתי לה באופן ישיר שלא משתמע לשתי פנים שלא מוצא חן בעיניי שהיא ככה מתנתקת ממני ושזה לא בסדר מצידה שהיא ככה שוכחת אותי בשביל החבר שלה. שזה לא עוזר לי שהיא רוצה לראות אותי ביחד איתו. מה עם זמן איכות שלנו לבד?. לא תמיד נוח לי לדבר איתה על כל מיני נושאים כשהוא נמצא לידינו. זה לא אותו דבר! והיא אומרת שהיא מצטערת אבל שאני צריכה להבין אותה ובלה בלה אבל בעיניי זה לא תירוץ מספיק טוב. אני חושבת שאם בן אדם באמת רוצה לשמור על קשר עם מישהו הוא יעשה ה-כ-ל כדי שזה יהיה ככה. כנראה שאני כבר לא מספיק חשובה לה .... זה מצער מאוד אבל זו האמת.
בכל אופן לי כבר נמאס מלדבר איתה על זה ולהראות לה שאני נעלבת ונמאס לי שהחברות בנינו הפכה להיות וירטואלית למרות שאנחנו גרות במרחק של כמה מטרים (!!) אחת מהשניה. נמאס לי שהיא לא עושה מספיק כדי לראות אותי. החלטתי פשוט לחתוך אותה מהחיים שלי כמו שהיא חתכה אותי. אני יודעת שהיא לא עושה את זה מכוונה רעה, כי יש לה לב באמת טוב, אבל זה לא שהיא יכולה להגיד שהיא לא מודעת למצב כי היא כן. אני דיברתי איתה על זה והסברתי לה שזה בלתי אפשרי ככה להחזיק חברות ושלדעתי כמו שהיא מוצאת זמן לחבר שלה היא יכולה גם למצוא קצת זמן בשבילי. אז שיום אחד תוותר על לראות אותו ושתצא איתי לאנשהו זה יהיה כל כך נורא?? = היא הרי איתו כמעט כל השבוע. בקיצור התייאשתי כבר.. היא נותנת לי להרגיש כאילו אני איזה נטל שכל הזמן אני מזמינה אותה למקומות ומפצירה בה להיפגש והיא בשלה.... מה אתם חושבים לוותר עליה וזהו? כי אני כרגע לא עונה לה להודעות ודי מסננת אותה ... מצד שני מאוד קשה למצוא חברים כאלה היום אבל מנגד, היא עשתה את הבחירה שלה אז אולי כדאי גם לי לעשות את שלי ולהמשיך הלאה?.... אל תנסו לענות לי תשובות פוליטיקלי קורקט. תנסו לדמיין את עצמכם באותה סיטואציה ותענו לי לפי זה. מה אתם הייתם עושים במצב כזה? תודה.....