טוב אז אני יתחיל אני נחשבת בכיתה שלי הילדה השקטה אני בקושי מדבר בשיעורים ובכללי אני בקושי מדברת רק עם החברים הקרובים שלי ,אף אחד לא באמת מכיר אותי אפילו לא הורים שלי שהייתי בת שלוש וחצי ההורים שלי יתגרשו ולקחתי את זה מאוד קשה, אחרי שהם יתגרשו אמא שלי הכירה מישהו ( הם כבר שבע שנים ביחד )ואני לא הייתי איתה הרבה בגלל שהיא הייתה הולכת אליו והייתי נשארת אצל סבתא שלי (אני לא אוהבת בכלל ללכת אליה) ואני לא מתקשרת אם אמא שלי ובקיצור תמיד הייתי לבד ואני התחלתי מגיל ארבע לעמיד פנים שאני לא עצובה ואני שמחה והכל טוב בזמן שאני כל לילה בוכה , ניסיתי כמה פעמים להתאבד בגלל ההורים שלי בגלל הלימודים ( בלימודים צחקו עלי ועל איך שאני נראת וקיללו אותי וקראו לי בשמות, לא הייתי טובה בלימודים וגם עכשיו לא בגלל שאני לא מצליחה להתרכז) ובגלל שאף אחד לא מבין אותי. ואני עד עכשיו מעמידה פנים על מי שאני. השנה הייתה לנו מורה חדשה והיא יודעת להקשיב ואני מרגישה בטוחה לדבר איתה אבל היא כועסת עלי בגלל דף עבודה שאני צריכה לענות על עצמי ואני לא מצליחה לענות כי אני לא יודעת מה לענות אני כל החיים שלי חשבתי על אחרים לא חשבתי על עצמי והדף הזה כל כך בלבל אותי והיא לא יודעת שאני שאני לא יודעת מה לענות כי אני בקושי מכירה את עצמי והיא ראתה שעובר עלי משהו אחרי זה הייתה לנו מריבה והיא אמרה שתהיה שיחה רצינית ועד עכשיו לא היה והיא הפסיקה לדבר איתי. ואין לי ציונים ממש טובים יש לי ציונים נמוכים מאוד
וכל זה קשה כל כך
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות