אני סובלת מבריונות מכמה בנות בכיתה שכל הזמן יש להן הערות עוקצניות וכל הזמן נטפלות אליי לפני חצי שנה גילו אצלי סרטן במהלך החצי שנה הזאת כבר כל השיער שלי נשר לא רציתי ללכת לבית ספר עם פאה כי זה לא הרגיש לי נוח אבל בשנייה שנכנסתי מהשער התחרטתי על זה כולם הסתכלו עליי וראיתי כמה צחקוקים כשנכנסתי לכיתה ראיתי את החבורת בנות האלו צחקו והצביעו אליי וכל הזמן עוקצות אותי עם הערות מתחכמות.הן יודעות שיש לי סרטן הן יודעות שאני סובלת למה למרר את החיים שאין לי עוד יותר אין לי חברות אין לי כתף לבכות עליה אין מי שיגן עליי אין לי מי שינחם אותי בהפסקות אני אוהבת ללכת לפינה מרוחקת ולבכות אני מחסירה הרבה בגלל כל הטיפולים הרפואיים ואני מעדיפה את כל הטיפולים הלא נוחים והכואבים האלה מאשר לבלות שעה אחת עם הבנות האלו הגעתי לשלבים שאני מעדיפה שהסרטן הזה ינצח ואני אמות וזהו גם ככה אני לא אחסר לאף אחד בבקשה תעזרו לי איך אני מתגברת על כל הקשיים האלה. אני כל כך פתטית שהחבר הכי טוב שלי זה בכלב שלי אם לא היה אותו כבר מזמן הייתי שוקלת להתאבד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות