איך להשתחרר מהצורך המיני כדי שלא יפריע לי?

היי:)
היו לי כמה קשרים בשנים האחרונות, אף אחד מהם לא ארך יותר מחצי שנה.
החלטתי לקחת הפסקה מקשרים כי היו לי כמה חוויות לא טובות. אני צריכה להתבגר לפני שאכנס לעוד קשר, אחרת סתם חבל על הזמן.
גם לא מרגישה בנוח עם סטוצים. וגם לא אוהבת לגמור לבד עם עצמי. אבל כן מרגישה חרמנית מדי פעם.
בגיל ההתבגרות היה לי חשק מיני ממש גבוה, לא עשיתי עם זה הרבה, אוננתי מדי פעם. אחרי זה זה התייצב עם הגיל והיו גם תקופות שלמות שלא הרגשתי שאני צריכה סקס והיה לי טוב עם זה. ועכשיו בתקופה זאת אני אחרי ניסיון מיני של כמה שנים וכן מרגישה את החסר.
וכשאני מרגישה את זה זה לפעמים מקשה עליי להתרכז, מדכדך אותי וסתם מתסכל ומביא לי דמיונות על מה הייתי רוצה שיהיה לי אפילו שבחרתי כרגע להימנע מסיבות נכונות.
באופן כללי אני מרגישה מתוסכלת לא רק מהחוסר בסקס, אלא עוד יותר מתוסכלת מזה שקשה לי ליצור קשרים טובים, שקשה לי להיפתח, לזרום ולהנות מחברת אנשים. הייתי רוצה זוגיות אבל מהניסיון שצברתי הבנתי שזה לא כזה פשוט למצוא מישהו שאת גם רוצה אותו והוא אותך ויש התאמה, ואני בררנית, וגם אחרי שיש התאמה קשה לי להיפתח או שאני נמשכת לטיפוסים סגורים בעצמם שגם עוד מאה שנה לא יגידו מה הם מרגישים.
עוד סיבה שבגללה קשה לי להיות בקשר זה שאני מרגישה ׳לא מספיק׳, ויש הרבה דברים שאני לא אוהבת בעצמי ואז מרגישה כאילו הבן זוג או הפרטנר מקרין לי את זה חזרה על ווליום מאה ולא בא לי לראות ולשמוע את זה. אני לא מרגישה אהובה. וגם כשהיה מישהו שבאמת מאוד אהב אותי וכתב לי מכתבים יפים פשוט לא הצלחתי להאמין לו שהוא באמת אוהב אותי ולא כותב את זה כדי לשכנע אותי שלא ניפרד.
אוסיף על זה שגדלתי בחינוך מאוד שמרני, גדלתי עם תפיסה שחרמנות זה דבר מלוכלך ושצריך לקיים יחסים רק אחרי החתונה. יש לי מלא בעיות עם סקס ועם קשר ופשוט לא בא לי להתמודד עם זה אז החלטתי לקחת הפסקה מכל זה, אבל זה כן חסר לי בגוף ובנפש.
אני כבר לא חושבת שסקס זה מלוכלך ומבינה שחיבור רגשי ומיני עם אדם אחר זה בריא וטוב, פשוט לא מצליחה להגיע לחיבור הבריא והטוב הזה. לכן זה נראה לי בוגר לקחת הפסקה רגע, או אפילו כמה חודשים או יותר מהעניין הזה, ובמקום שוב ליפול לאותם הבורות רגע לנסות להבין את עצמי.
בכל אופן קשה לי החוסר בסקס, לכן אני צריכה פתרונות פרקטיים איך לשנות את החרמנות למשהו אחר, איך להיות יותר מרוכזת, איך לא להרגיש את החוסר הזה, איך למלא אותו במשהו אחר. איך להיות משוחררת מהצורך הזה.
שימו לב, אני ממש לא רוצה לדכא אותו או להתעלם ממנו, אני רוצה לשחרר אותו, אבל בלי סקס. מקווה שזה מובן.
שמתי לב שלפעמים ספורט עוזר אבל ממש לא תמיד.
ואם יש לכם תובנות ואמפתיה לגבי מה שסיפרתי כאן אני אשמח לשמוע.
תודה 3>