הי לכם,
אני נשואה 10 שנים לבעל חמוד וטוב לב. יש לנו 4 ילדים מתוקים. התחתנו מאהבה אך מהר מאוד נכנסנו לשגרת החיים..עבודה וילדים. הזוגיות שלנו תמיד לוותה בויכוחים ומריבות קלות וקצת יותר קשות אבל לא משהו חריג. אציין שגם היום אנחנו באותה שגרה של מריבות על כל שטות וויכוחים אבל אחרי יום יומיים מעבירים הלאה..מה שנקרא מטאטאים מתחת לשטיח ולא פותרים. המריבות הן רק בהרמת קול או בכי אבל לא קללות או מכות חס ושלום. ניסינו לגשת לטיפול והיינו כבר ב2 נסיונות אצל מטפלים שונים אך תמיד הטיפול נעצר בגלל לידה או חוסר זמן וללא הצלחה לשפר את היחסים בינינו לקצת פחות בעלי אגו או התנצחויות .רוב המריבות הן על חוסר יחס של בעלי לתפקוד הבית או למשפחה ועצם היותו וורקוהוליק או שאני כבר עצבנית כשהוא חוזר הביתה ואז הכל ניצת ברגע.
ועכשיו לשאלתי. תקופה די ארוכה אני מוצאת את עצמי סוג של 'חיה לבד'
בעלי עובד בעבודה תובענית. עובד עד 19-20 וגם אחכ זמין לשיחות . בדרכ הוא מגיע הביתה ונרדם על הספה. אז בהתחלה החלקתי את זה אבל זה לא מסתיים רק בכך. כי לסרטים ושוטטות בנייד יש לו זמן. אז הוא מגיע מיום עבודה,נכנס לשירותים למעלה מחצי שעה. אחכ אוכל ואז נרדם.ככה כמעט כל יום. לפעמים סדר הפעולות קצת שונה אבל עדיין אותו הדבר. יצא שכבר פתחתי בפניו שזה מפריע לי, שאין תקשורת ..שאין זוגיות ולא חיי משפחה. שמספיק כבר לתת עדיפות לדברים אחרים ולא למשפחה.דיברנו על זה כבר עשרות פעמים והוא עדיין בשלו. משתפר ליום יומיים וחוזר חלילה. זה מעליב ופוגע ומרגישה כמו אויר בבית.מרגישה שכבר אין רגש ולא אהבה וכל נסיון לצאת ולשבור שגרה מסתכם בבילוי ללא כמעט שיח בינינו. עכשיו אחרי שוב בכי לכרית ועם בעל שנרדם שוב על הספה אשמח לשמוע רעיונות איך מרימים את הזוגיות הזו שוב. מה עוד אפשר לעשות כדי לנענע את הבעל שיתעורר על עצמו להציל את הזוגיות הזו כי אני ממש כבר מיואשת. תודה מראש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות