תמיד חשבתי יחסית הרבה על סקס ועל איך זה מרגיש, התחלתי לאונן בגיל ממש צעיר, לפני שאפילו ידעתי מה אני עושה או שזה קשור לסקס, זה פשוט הרגיש טוב.
עוד לפני שאיבדתי את הבתולין שלי חשבתי על זה יחסית הרבה וממש רציתי את זה והייתי מתוסכלת מזה. ירד לי קצת מאוננות וחשבתי המון על הדבר האמיתי.
איבדתי את הבתולין שלי בערך לפני 3 שנים עם החבר שלי לשעבר ומאז ממש אהבתי את זה, והיינו שוכבים הרבה. הוא גם אהב את זה אז זה לא הפריע לי כל כך.
אחרי שנפרדנו היה לי ממש קשה מהבחינה הזאת. התחלתי לצאת עם מישהו אחרי כמה זמן לחודשיים בערך, באיזשהו שלב שכבנו כמה פעמים וזה היה יחסית גרוע אז זה גם ממש הוריד לי ממנו ובסוף אמרתי לו שזה לא עובד.
חודש אחרי בערך התחלתי להיות עם החבר הנוכחי שלי. החשק המיני שלו יחסית יותר נמוך מהחבר הקודם שלי ומצאתי את עצמי כל הזמן רוצה לשכב איתו, ולפעמים גם יוצאת קצת נואשת. זה מפריע לי שזה משתלט לי ככה כל החיים.
אני מנסה לפעמים נגיד כשאני במחזור להגיד לעצמי שאין מצב שנשכב ושאני אשכח מזה ונעשה משהו אחר שאני לא אחשוב על זה, אבל תמיד אני בסוף מוצאת את עצמי ממש רוצה את זה ומשכנעת אותו ואז אני מרגישה מגעיל שלא הצלחתי ״לעצור את עצמי״.
אני מאוננת הרבה פחות כי באמת שאני הרבה פחות נהנית מזה, בלי קשר לאורגזמה אני הרבה יותר אוהבת את החיבור שלי לחבר שלי בצורה הזאת, אני אוהבת אותו מאוד ובלי קשר היחסים שלנו טובים, אבל אני לא אוהבת את ה״חוסר שליטה״ שלי על עצמי והתלותיות שלי בסקס.
אני רוצה להפסיק לחשוב על סקס כל הזמן. אני רוצה שזה יפסיק לבעור בי כל פעם שאני לא רואה את חבר שלי יותר מיומיים.
אני מוצאת את עצמי פוחדת שתהיה לי תקופה לבד בלי זוגיות וזה יגרום לי להשתגע. אני באמת ילדה טובה ואני לא רוצה למצוא את עצמי שוכבת עם בנים רק בשביל הסקס בגלל הצורך שלי בזה.
איך אני יכולה למתן את התחושות האלה? אני חושבת שזה יפריע לי לתחזק זוגיות בעתיד וזה מפריע לי עכשיו כי זה כל כך מתסכל ומעסיק אותי.
אשמח לעצה, תודה אם קראתם עד כאן חחח
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות