אם יש משהו שהבנתי שאישפוז במחלקה פסיכאטרית זה משהו שמלווה אותך לכול החיים... עם חלק ניכר מהבעיות הצלחתי להתמודד אבל עם עניין הזוגיות דיי קשה לי. אני יכול בכיף להסתיר את זה לתקופה ארוכה אבל מה שלא יהיה אי אפשר להסתיר את זה עד החופה באיזשהו שלב זה צריך להיחשף. עם כול זה שאני מקבל קצבת נכות כללית.. אני עובד במשרה מלאה.. יש לי רישיון מגיל 17.. יש לי סכום משמעותי בבנק להון ראשוני למשכנתא.. שוכר דירה ויש לי אוטו. יש הרבה אנשים "רגילים" שאני מתפקד יותר טוב מהם... אז מה מפחיד כול כך? אם אני אענה לעצמי אולי כול מקרי האלימות נגד נשים בזמן האחרון.. מפחדות "לקחת סיכון" הייתי גם עם בחורות מאוד יפות ומחוזרות לפעמים גם הן התחילו איתי... אבל אני לא רוצה לחיות על סטוצים אני רוצה אהבה, משפחה ושותפה לחיים. איך הייתם מציעים לי לנהוג? לפתוח את הדיבור בדייט שלישי? דייט ראשון? אחרי חודשיים? נרשמתי אפילו לאתרי הכרויות אבל באמת אני אומר את זה עם יד על הלב לא מצאתי מישהי שהיא גם נכה ב"רמה" שלי.. ואני מאוד מודע לעצמי כמובן שגם יש כאלה שהן מדהימות ופשוט לא ניתקלתי בהן... אשמח לעצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025