אחי בן ה13 בכיתה ח' הוא החיים שלי
אני אעשה הכל כדי שיהיה מאושר
אני כלכך דואגת לו כל הזמן שהוא אכל, שיש לו כסף לצאת עם חברים ושיש לו בגדים ונעליים וכל מה שהוא צריך
אני בתור ילדה לא היה לי כסף, ההורים שלי עניים והם לא יכלו לקנות לי בגדים הייתי הולכת עם אותם בגדים כל יום קרועים ומגעילים, לא הייתי הולכת לימי הולדת ובת מצווה כי להורים שלי לא היה כסף לקנות מתנה
גם לא יצאתי אף פעם עם חברות כי לא היה להורים שלי כסף לתת לי לסרט וגלידה וכאלה
אני מאז שהתחלתי לעבוד בגיל 17 מאוד דואגת לו כי אני מפחדת שיחווה מה שאני חוויתי
את הנידוי החברתי והלגלוג על הבגדים שלי, על זה שאין לי חברות כי אין לי כסף לבוא לימי הולדת ושאני לא יצאתי מהבית והייתי בוכה במיטה כי הייתי מקנאה בכל אלה שהיה להם כסף.
אני תמיד קונה לו בגדים כי ההורים שלי לא יכולים לקנות לו חוץ מפעם בשנה שהם קונים, גם נניח נעלי ספורט קניתי לו וגם אני מזמינה לנו אוכל מדי פעם ממסעדה כדי שירגיש שהוא לא שונה מאחרים שההורים שלהם מזמינים פעם בשבוע הביתה המבורגר ופיצה והוא לא יקנא
וגם כשהוא הולך עם חברים שלו החוצה אני נותנת לו בשקט כסף בשביל שלא ידעו כי ההורים שלי לא יכולים לתת לו
זה כבר כמה שנים ככה, אני בעצמי מרוויחה בסדר גמור וחוסכת ללימודים ולא משקיעה יותר מדי בעצמי בבגדים וכאלה כי בגיל שלי כל הבילויים וכו' כבר פחות מעניין
אני לא יודעת אם אני יוצאת בסדר או שאני יותר מדי דואגת ומודאגת לגבי אחי
המצב שלנו בבית זה שתמיד יש מריבות על כסף ואבא שלי הוא איש קשה מאוד שמצידו אח שלי לא יצא מהבית לא לקנות גלידה אפילו הוא לא מוכן להשקיע כסף
כי יש לנו בית עני.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות