היי.. אני לא מסתדרת עם אמא שלי.
בכלל.
מכל בחינה.
אנחנו כל הזמן רבות, מתווכחות, גם אם זה דברים מטומטמים. ואחרי זה עוברות הלאה. לא יודעת מה איתה, לי זה פשוט חתך בלב. אני ילדה מאוד רגישה, מאוד. בשניות אני בוכה ונפגעת.. וממנה במיוחד.
נמאס לי לריב איתה, זה מייאש. לפעמים אני אשמה ולפעמים היא.. זה כבר לא משנה. כי אנחנו רבות כל הזמן. וכשאנחנו רבות, הפה המרוקאי שלי נפתח, והיא מתחילה לזלזל כאילו אני אויר. לפני 15 דק׳ בידיוק רבנו והיא פשוט לקחה את הכסף שהיה לה ביד ותקעה לי אותו בתוך החזיה. הוצאתי אותו וזרקתי על הריצפה. לא בכוונה - מעצבים. אבא שלי שם לב לזה, ואמר לאמא שלי שהוא קורע תתחת שלו על זה וככה היא מתנהגת ? ברוך ה׳ לא חסר לנו כסף.. אבל היא מזלזלת. היא מקבלת כל מה שהיא רוצה (גם אני, אבל לי הם עושים גבולות - לה לא).
כל פעם כשאנחנו בריב עולה לי המחשבה לעבור לפנימייה.
אבל... פנימייה ? רחוק מחברות ? מהעיר שלי ? מהבית ? מהמשפחה ? להסתדר לבד כי זה פנימייה ? שנה הבאה אני בי׳.. איך ממשיכים הלאה מביצפר אחד לשני ?
אני ממש מבולבלת, וממש זקוקה לעצתכם... לדבר איתה לא בא בחשבון, אנחנו רבות, תמיד. אי אפשר כבר לדבר - כל דיבור ניהיה ריב.
מה לעשות ?! תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות