היי,
אני כותבת את זה באמת מתוך מצוקה, בלבול, קושי.
אז אני בת 18, חיילת. יש לי אחות אחת שגדולה ממני ב4 שנים. מאז ומתמיד המצב שלי בבית היה לא טוב, אני לא בקשר טוב עם אמא שלי בכלל. ההורים שלי גרושים. בתיכון גרתי בפנימיה. עכשיו אני גרה בבית של אמא שלי ואנחנו לא מתקשרות בכלל ואם כן זה רק ריבים. אני כבר ממזמן שכחתי מה זה משפחה, אנחנו לא עושים ארוחת שישי, כל אחד אוכל לבד איזה סנדוויץ, אמא שלי לא מבשלת בכלל, אין לנו ארוחת חג. אפשר להגיד שאני שונאת את אמא שלי. ובאמת שגם אני הייתי מייעצת לאחרים במקרים כאלו להשלים ולנסות להתפייס. אבל מבחינתי זה די אבוד. עם אמא שלי אי אפשר לדבר, כל הנסיונות שלי במהלך החיים זה היה כמו לדבר אל קיר. היא פולטת דברים מהפה שהיא לא צריכה להגיד ואני פשוט מתביישת שהיא אמא שלי.
מבחינתי כל המצב הזה זה המצב הרגיל עם כמה שזה עצוב לומר, התרגלתי (למרות שאני תמיד מדמיינת איזה אושר היה יכול להיות לי עם אמא אחרת). אבל עכשיו שאני מתבגרת מתחילות לי חששות מסוג אחר. אף פעם לא היה לי חבר, ואני כמובן מקווה שכן יהיה לי מתישהו. החלום הכי גדול שלי זה סוג של לעשות תיקון לילדות שלי. להתחתן, להקים בית ופשוט לחיות חיים שקטים בע"ה. אבל עולות לי חששות הכי בסיסיות של את מי אני אכיר לבן זוג העתידי שלי? אני אפילו לא יכולה להזמין לארוחת שישי או ארוחת חג כי אנחנו לא עושים. זה מגיע אפילו לתהיות ברמה של מי ירצה להיות איתי כשזאת המשפחה שלי? וכשאני חושבת רחוק יותר, לא תהיה לי משפחה שאוכל "להתווכח" עם הבן זוג שלי אצל מי עושים שבת או חג. זה מטריד אותי מאוד בתקופה האחרונה, מפחדת שזה ימנע ממני להיכנס לכל סוג של קשר.
אשמח לכל עזרה, עצה, אפילו הזדהות אם משהו חווה בעבר או בהווה דבר דומה ואיך התמודד.
תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025