חשוב לי לשתף, עברתי תקיפה מינית בגיל 13 וזו הייתה התעללות קשה מאוד, בחדר נעול והרבה בכי, עצב ותסכול רב. המשכתי בחיי, אני בזוגיות, חתונה, אחרי תואר, היחסים האישיים מעולים, אני מאוד מינית עם בן זוגי.
ברור שזה פגע בי בהרבה אופנים, אני חושבת על זה כל יום, ועד לפני שנה הייתי בוכה מעט מזכרון כזה וממשיכה הלאה. אני מפחדת כל יום שיאנסו אותי, אני לא מסתובבת בחושך ואם כן יצא לי אז אני אחשוש מאוד, אני נועלת תמיד את הבית, הפסקתי עם תחביבים מהילדות עד היום, מעולם לא איבדתי את השליטה, אני לא מרשה לעצמי להתמסטל מחוץ לבית כי אני מפחדת שינצלו אותי, אז נמנעתי מזה כמה שאפשר כל הנעורים ועד היום.
לא רואים עליי, כי כמו שציינתי די המשכתי בחיים "הרגילים", יכול להיות שיש דברים שנראו לאנשים בצורה מסוימת, אבל סך הכל אני מאוד חברותית, אבל כן היה לי קשה להיפתח עד הסוף מבחינה נפשית לאנשים, אני לא יכולה לסמוך על אנשים.
מפריע לי שעד היום אני נזכרת בזה כל יום, אני רוצה לנוח, בא לי להשתחרר, לא לפחד, להנות מהכל.
אני עכשיו בתהליך של חזרה לתחביבים, לקשרים חדשים, משתדלת להימנע מהפחדים המיותרים שיש לי.
איך להפסיק להיזכר? איך לעזוב את זה כאילו שלא היה מעולם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025