צריכה ייעוץ,
אני נשואה מזה שנתיים ובשנה האחרונה נולד לנו ילד.
מאז שהכרתי את בעלי שמתי לב שבעלי וגם יתר האחים מאוד קשורים להורים שלהם( ברמה כזאת שכל דבר מספרים לאמא שלהם ואם הייתה אפשרות אז כל יום להיות אצלם בבית). בתחילת הקשר כשעוד לא היה ילד והיינו הרבה יותר חופשיים פחות מחוייבות אז היינו מבקרים אצל ההורים 3 פעמים בשבוע ולעיתים אפילו יום כן יום לא. עם הזמן התחיל לשעמם אותי וגם אני חושבת שזה בזבוז זמן בשבילי על אחת כמה כמה כשיש ילד. אני עובדת כל השבוע , מנקה, מבשלת והזמן המועט שיש אני רוצה לנצל לקצת ספורט ולהיות עם עצמי. 3 שנים שאנחנו דנים על מספר הביקורים בבית שלהם( בימי שישי אנחנו נפגשים אצלם כל המשפחה המורחבת) וזה נחמד אבל וואלה בשבילי זה באמת מספיק פעם בשבוע ולפעמים עוד פעם באמצע שבוע ולא רוצה יותר, ואני לא זוכה להבנה מצד בעלי: לאורך התקופה אני שומעת מה יש לך נגד ההורים שלי? מה הם עשו לך? לפני שהכרתי אותך אני הייתי גר איתם ורואה אותם כל יום. זה ברמה שאם הוא לא מרגיש טוב ישר היא יודעת. אני רוצה קצת חיים משלנו ולא כל הזמן לחיות סביב המשפחה שלו. הוא נותן לי להרגיש רגשות אשמה כאילו בגללי הוא מבקר אותם הרבה פחות. הלוואי שהייתי מרגישה שם כמו בבית שהייתי רוצה לבקר יותר. הרגלתי אותו מההתחלה שהולכים הרבה לבקר אותם אך עכשיו כאשר יש מלא דברים לעשות כשיש תינוק בבית וירדה כמות הביקורים פתאום אני שומעת ממנו: בהתחלה זה לא היה ככה אבל אחרי החתונה הביקורים פחתו יותר ויותר. חבל שהפרצוף האמיתי עכשיו מתגלה. מישהו נתקל בהזיה כזאת???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות