מאז שאני זוכר את עצמי, מאוד אהבתי בעלי חיים. כבר מגיל קטן הייתי יכול לשחק איתם שעות וללטף אותם, והיתה בי חמלה מאוד גדולה לבעלי חיים. אפילו ג׳וקים שהיו בבית שלנו לא הרגתי אלא הוצאתי אותם החוצה עם נייר טואלט. גם אז וגם היום אני אוהב בעיקר חתולים, ובמשך השנים דאגתי ללא מעט מהם: אני מפזר אוכל בגינה שלי בשבילם, אם אני רואה חתול ברחוב אני לא יכול שלא לעצור וללטף אותו ואפילו התנדבתי בארגון שדואג להם.
אלא שלפני שבוע חברה שלי הודיעה לי שהיא מעבירה את החתולה שלה אליה לדירה (לפני זה החתולה גרה אצל ההורים שלה כי היא עברה דירה לא מזמן). בהתחלה שמחתי וברור שזה לא הפריע לי, אבל החתולה הזאת מוציאה ממני דברים הזויים:
קודם כל היא נורא מעצבנת אותי, היא טיפשה מאוד, כל הזמן מייללת ונדחפת לצלחת, מנסה להרוס חוטים ולכן היא אפשר להשאיר אותה בחדר לבד ובלי קשר היא גם קטנה ודוחה אותי (היא נורא יפה ופוטוגנטית, אבל אותי זה מגעיל). העניין הוא שאני כל כך עצבני עליה, שמתחשק לי לפרק אותה מכות, ממש לרצוח אותה. וזה בחיים לא קרה לי עם אף חתולה, אפילו כשחתול נשך אותי בלי סיבה לא עשיתי לו כלום ולא רציתי לפגוע בו.
אני מפחד שאני פשוט לא אשלוט בעצמי ואתחיל לבעוט בחתולה הזאת או אזרוק אותה על הקיר מרוב העצבים שלי עליה.
איך להתמודד עם הכעס והרצון הלא הגיוני הזה? ובבקשה לא לתת עצות בשקל תשעים של ״תתאפק״ כי זה לא באמת עוזר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025