לא לפרסם ברשות חברתיות בבקשה(:
אני חושבת שאני משוגעת, שאני לא בסדר בנפשי וממש אשמח לעצות ופחות שיפוטיות. מצטערת אם הניסוח שלי מבולגן .
למצבי הנוכחי אני בת 20, בן זוג כשנתיים וילדה מקסימה בת 3. (הבן זוג לא האב).
בילדותי עברתי התעללות מינית מתמשכת מאדם מבוגר (שכבר נפטר) שמקורב למשפחה, ללא ידיעתם ועוד תקיפה מינית מאדם זר כשהייתי בגיל 9 בערך. בזמנו לא כל כך הבנתי את מה שקרה ודי הדחקתי את זה ולא ייחסתי לזה חשיבות. גם מאב הילדה שלי עברתי התעללות פיזית מינית ונפשית, כלכלית, בגידה וכו'. מאז הילדות הייתי בסוג של ניתוק רגשי לבני אדם, הייתי מאוד מתבודדת אך אם זאת הייתי מתוסכלת מכך. עד היום באופן כללי היו לי מצבי רוח משתנים, בעיות ריכוז, שנאה עצמית, חרדות אך זה היה בתקופות. כבר עברתי שתי מערכות יחסים לא בריאות, ואני מרגישה מאוד אשמה על כך שעשיתי את זה לעצמי. למרות שלא היה לי שום רגש פיזי או נפשי כלפיהם. הכל זייפתי בשביל קצת "אהבה".
בשנה האחרונה אני חווה בתדירות גבוהה התקפי חרדה, דיכאון שכבר קרו לי בעבר, אך הפעם גם נהיה לי קושי בשינה, פלאשבקים, קושי לתפקד, הפרעות אכילה, מחשבות על העבר, האשמה אוכלת אותי, חוסר השינה והעייפות סוחטות אותי, סיוטים וחזרתי להרטיב בלילה. (הבעיה הייתה לי מאז היותי קטנה אך עם השנים בתדירות נמוכה ובתקופות של כמה ימים). עם בן זוגי נפתחה לי החסימה הריגשית וגם הפיזית ומשם מצבי הדרדר, הוא מדהים ותומך בי למרות שלא יודע הכל, אני מרגישה כמו נטל עבורו, שלא מגיע לי לקבל משהו טוב עבור זה שאני מרחמת על עצמי ולא קמה על הרגליים. אני חשה ברע כשאנחנו לפעמים שוכבים ואני נהנת ואז אני נזכרת במה שקרה והוא לא מבין למה אני בוכה ואני לא מסוגלת לפגוע בו ולהגיד לו שחשבתי על זה. אני מרגישה גועל על כך שאני נהנת ממשהו שכל כך פגע בי והגעיל אותי בעבר, הרגשות שלי מעורבבים ואני מרגישה על הקיצון.
אני חושבת לפנות לעזרה מקצועית אך מפחדת שזה יקטלג אותי כחולת נפש או כדומה ושאני עלולה לאבד את הבת שלי עקב כך. האם זה באמת יכול להשפיע?
תודה רבה לעוזרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות