אני מאוד טיפוס שצריך את החבר הטוב לידו, היו לי מלא חברות "הכי טובות בעולם" במשך השנים והמשותף לכולן זה שהם עזבו תוך חצי שנה עד שנה וחצי. החברה הטובה שלי עכשיו הודיעה לי היום שאין לה סבלנות יותר ושהיא לא רוצה להיפרד אבל היא לא רואה דרך אחרת לשפר את המצב. יש לי מצבי רוח מטורפים אני יכולה לבכות בטירוף ואחרי שתי דקות לזרוח מאושר והיא אומרת שזה כמו ללכת עם פצצה מתקתקת כל הזמן. אני בטיפול אבל הטיפול הוא לטווח רחוק ככה שכרגע זה לא עוזר לי. אני תותחית בקשרים רופפים או רחוקים אבל כשזה מתחיל להיות קשר קרוב אני פשוט הורסת לעצמי, ואני לא יודעת מה בדיוק אני עושה שגורם לזה להיות ככה. בגלל כל החוויות מהעבר אני בחרדה עוד יותר שמשהו רע הולך לקרות כל הזמן וכשאני מנסה לתקן או לשפר אני רק הורסת עוד יותר. זה מרגיש כאילו אני בסרט רע שהדמות הראשית חוזרת כל הזמן לנקודת ההתחלה בלי יכולת לשפר כלום רק לעבור את אותם דברים עוד פעם ועוד פעם רק עם דמויות שונות. אני לא מוכנה להיפרד מהחברה שלי היא חשובה לי מידי, מצד שני אנחנו כבר לא מסוגלות לדבר בצורה שבה אף אחת מאיתנו לא תצא פגועה או עצבנית. וגם מה זה יעזור להיפרד ממנה? פשוט למצוא עוד חברה ולהתחיל הכל מהתחלה כמו תמיד עד לרגע שבו גם לה ימאס ממני? מסתבר שכל מה שאני זוכרת בתור אירועים כיפיים שלנו ביחד היא זוכרת בתור מקרים שהכרחתי אותה להנות איתי בכוח, למרות שעבדתי ממש הרבה על המניפולציות שאני עושה וחשבתי שזה פחת ומסץבר שזה לא... אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי כבר אני הורסת לעצמי את הקשרים עם האנשים שהכי חשובים לי ואני לא יכולה לעשות עם זה שום דבר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות