מפחדת לשבור לחבר לי את הלב, אבל כל עוד אנחנו ביחד הלב שלי נשבר

טוב, אז אני וחבר שלי ביחד כבר שבעה חודשים (חשוב לציין שהוא החבר הרציני הראשון שלי). בתחילת הקשר שלנו הכל היה טוב ויפה, אבל מהחודש השני במערכת יחסים כבר התחלתי להרגיש כאילו הוא אוהב אותי יותר בגלל המראה ופחות בגלל האופי, דיברתי איתו על זה, והוא אמר שאין לו מה לעשות עם זה, ושהמראה שלי הוא חלק גדול מלמה הוא אוהב אותי. אני לא יודעת אולי זה אמור להחמיא לי? אבל אני לא ממש לוקחת את זה כמחמאה, אני גם תמיד הסברתי לו שאני שונאת ששופטים אותי על מראה חיצוני, ושונאת אנשים שאוהבים רק בגלל מראה, ומשום מה זה לא הפריע לו להגיד את זה.
בהתחלה המשכתי להיות איתו, כי חוץ מהעניין הזה לא היו עוד בעיות, אבל לאט לאט התחילו הריבים.
הוא היה אומר משהו לא במקום, הייתי מעירה לו על זה, והוא היה מתעצבן. אבל הערות שבאמת לא במקום, כמו תפסיקי לדבר על זה כבר את חופרת, או את לא כזו רזה, כל מיני הערות חסרות טאקט שנזרקו עליי משום מקום, וכשבחנתי קצת את ההערות האלה, שמתי לב שההערות באות אליי כאילו הוא לא אוהב את האופי שלי, וכאילו הוא מנסה להפוך את המראה שלי למושלם בעיניו על מנת שיימשך עוד יותר אליי, בין אם זה היה הערות על המשקל שלי לבין אם זה היה הערות על האופי שלי.
חוץמהעניין הזה, אני מרגישה שהוא ממש רכושני בקטע אנוכי, הוא תמיד רוצה להיפגש איתי בכל רגע אפשרי מהיום, וכשאני אומרת לו שקבעתי עם חברה, הוא ישר מתעצבן ואומר זה לא יפה את צריכה להיםגש איתי. אחרי בירור איתו הוא סיפר לי שחוץ ממני, אין לו בחיים שלו אף אחד, ואין לו חברים, והוא לא מדבר עם אף אחד, והוא תמיד מרגיש רע ועצוב בגלל זה, ובאיזה שהוא מקום זה גרם לי לרחם עליו ולהרגיש רע אם אני אפרד ממנו, הוא תמיד אומר שאני כל החיים שלו ושאני כל מה שיש לו, אבל הוא לא מתנהג ככה... הוא רק אומר ומדבר, אבל איפה המעשים שלך?
אני גם יודעת שאם ניפרד הוא ייכנס לדיכאון וירגיש נורא, וממש ממש כואב לי לגרום למישהו להכנס למצב כזה כי מי אני בכלל שתגרום לבן אדם להרגיש ככה?
חוץ מיזה, הוא החבר הראשון שלי, ולהורים שלי קשה לקבל את זה שיש לי חבר, וסיפרתי להם בתחילת הקשר, כי באמת חשבתי שזה זה, באמת חדבתי שהוא האחד, ועכשיו אני מרגישה כאילו לא בא לי גם להגיד להם שנפרדנו אם אחליט להפרד, כאילו הם רק יחשבו שהם צדקו, ושלא צריך חבר, וכו וכו וכו...

מה גם אני חייבת להוסיף שלמרות כל החרא, אני עדיין אוהבת אותו, ויש לו מקום ענק בלב שלי, אבל אני לא רוצה להיות עם בן אדם שאני בוכה בגללו ומרגישה רע בטח ובטח לא לחיות איתו כל החיים שלי, אבל מצד שני אני מפחדת לדבור לו את הלב

אני ממש אובדת עצות אשמח ממש עם תעזרו לי

תודה3>