לאחרונה סיימתי מערכת יחסים של 5 חודשים,שהייתה אמנם יחסית קצרה אבל מאוד אינטנסיבית ועם אהבה ורגש מאוד עוצמתיים. המערכת יחסים הסתיימה מסיבותיה ונכנסתי להמון מחשבות עם עצמי. היו לי מערכות יחסים רציניות בעבר ולאחרונה הבנתי שיש לי ממש נטייה כאשר אני נמצאת בזוגיות להכנס ברגע שאני מרגישה בנוח למצב מאוד מתפנק , מאוד נהנית מהתחושה שיש מישהו שדואג לי,שומר עליי,מפנק אותי. קצת כמו התנהגות של תינוק שאמא דואגת לו להכל. מחוץ למערכות יחסים אני תופסת מעצמי אישה מאוד חזקה,אני אינטליגנטית ,מרשימה,יפה וגם מצחיקה וכיפית. שאפתנית מאוד ויודעת להציב לעצמי מטרות ויעדים וגם להביא את עצמי אליהם. יש לי חוסן רגשי גבוה ואני באמת חזקה ומסוגלת לספוג הרבה ,להתמודד עם אתגרים ולא להשבר בקלות. עם כל אלו, שאני מביאה לתוך קשר ,יש לי גם נטייה מאוד להתמסר וממש צורך להרגיש קטנה ועטופה לצד בן הזוג. לאורך הזמן הבנתי שהדבר הזה יכול להתפרש כמעמסה רגשית על הצד השני עד לפירוק מערכת היחסים.. ניסיתי לחשוב עם עצמי אם זה משהו שאני רוצה לשנות ? ואם יש צורך בכלל לשנות את זה? והאם זה בכלל אפשרי?
רוצה לשאול אתכם הגברים אם זה משהו לגיטימי בתוך זוגיות מבחינתכם או דבר שאני צריכה לשנות ולעבור בו תהליך מסויים של התבגרות?
חייבת לציין שאני גם כן מאוד מעניקה , קשובה ומכילה ואין לי בעיה לפנק ולהיות שם לא פחות ממה שאני דורשת..
אשמח לשמוע את דעתכם
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות