פעם אחת
שלום לכולם.
אני בן 25, בחור דתי. כבר כמה שנים שאני בודד. את מספר החברים שלי אפשר לספור על יד אחת, ואם אני מוסיף את אלו שאני נפגש איתם פעם בחצי שנה אז על שתי ידיים.
בסך-הכול חי חיים משעממים, אף פעם לא עשיתי משהו מעניין (למרות שאני מאוד רוצה). גם החברים שלי כאלו, כך שאיתם יהיה די קשה לעשות משהו מחוץ לשיגרה הקבועה שלנו.
ואני מדוכא מכל המצב הזה. בשנים האחרונות העברתי הרבה יותר זמן לבד (כשאני מדוכדך) מאשר עם אנשים. עשיתי תואר ראשון, כאשר כל הזמן למדתי לבד ובקושי נפגשתי עם אנשים (חרדות).
המצב הזה כבר לא נסבל מבחינתי. לא יכול יותר עם הלבד הזה כאשר כל מי שסביבי, לפחות למראית עין, חי חיי חברה. זה קשה מדי.
וכך יוצא שאני מוצא את עצמי מעביר שעות רבות במחשבות על כמה החיים שלי דפוקים, במקום לעשות משהו מועיל. במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה, כשיש לי יותר מדי זמן פנוי.
אשמח מאוד לעצות, בעיקר ממי שיש לו ניסיון, איך לצאת מהמצב הזה. לא יכול יותר לסבול את הבדידות.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025