היי כולם! אני אנה בת 18 ויש לי בעיה שמציקה לי כבר כמה שנים.
אנשים לא מתייחסים אליי בחזרה כמו שאני מתייחסת אליהם. כשמדברים איתי אני נחמדה, מחייכת ומנסה להיות כמה שיותר חברותית, אבל בסוף אני מקבלת חרא של יחס (סליחה על הביטוי).
כדי שאנשים ידבר איתי אני זאת שצריכה ליזום, אני מרגישה שאני זאת שצריכה לעשות את הצעד הראשון, אחרת לא ידברו איתי, לא יפנו אליי, ולא יתנו לי יחס.
כל החיים שלי אנשים נועצים בי מבטים, מסתכלים עליי כאילו יש לי משהו על הפנים שלי או כאילו עשיתי להם משהו רע.. כולם! אפילו אנשים שאף פעם לא דיברתי איתם, אנשים שאני לא מכירה, אנשים שעוברים לידי.. כולם.
אולי אני משדרת מבחוץ משהו שאני לא מרגישה בזה?
דיברתי על זה עם אחותי ואמא שלי ואמרו לי שזה בגלל המראה החיצוני שלי אני כבר לא יודעת מה לא בסדר אצלי!
זה נורא מעליב כשאת מתייחסת אליהם הכי יפה ומנומס והם עושים בדיוק ההפך.
אני לא כזאת שעושה רע לאנשים, אני לא יכולה לעשות למישהו רע.. גם אם אני רוצה אני לא יכולה..
אפילו אם אני רוצה מישהו שרע לי מסיבה אחרת (לא בגללי), אני מרגישה רע בתוכי, אפילו יורדות לי דמעות לפעמים.. אני יותר מידי תמימה..
מה לעשות? נמאס לי שכולם נותנים לי יחס רע, נועצים מבטים
ביישנית, שקטה, מעדיפה להתבודד ולדבר כמה שפחות עם אנשים...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות