סרוג קצת ליברל. החברים והחברות שלי יאמרו עליי שאני חכם, למדן, שאפתן, נראה טוב, רהוט ועם דעות מעניינות. מגיל 23 בשנתי האחרונה ללימודי בישיבת ההסדר רציתי לצאת. זה כמעט אף פעם לא מתבצע (היו שתיים שרצו להיפגש, עם אחת זה נמשך חודש ועם השנייה זה נמשך דייט אחד). אבל תמיד זה משתבש בגלל סיבות אדיוטיות. פעם אני נמוך מדי בשבילה, פעם הדעות שלי יותר מדי ליברליות בשבילה, פעם הן יותר מדי מחמירות, פעם אני לא מספיק יפה, פעם אני צעיר מדי וכו' וכו'. כבר התחלתי לחשוב הרבה זמן על זה שאם אתחתן עם מישהי זה יהיה מתוך ברירת מחדל כשהיא נכה ונהיה האופציה היחידה אחד של השנייה. במצב כזה אני כבר אעדיף לסיים את החיים ואני שואל את עצמי למה לא לעשות את זה פשוט עכשיו?? חבל לפתח תקוות כל פעם מחדש. בתור גופה אין לך דייטים, אין שאיפות, אין הישגים. אתה פשוט שוכב באדמה ולא עושה כלום. מאוד קל להגשים את היעוד שלך בתור גופה.
זהו, פרקתי. לא יודע כל כך איך אפפשר לייעץ לדבר כזה אבל עדיין תודה שקראתם.
נ.ב אין לי באמת אומץ לסיים את החיים, אני לא יודע למה. אני פשוט מתפלל כל לילה שלא אקום לעולם המתסכל הזה ביום שלאחריו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025