טוב, אני ממש מקווה שהמקרה שלי לא ספציפי מידי, הוא יקרא את זה, ויבין שזה הוא, כי מביך.
לפני חודשיים, ממש ימים בודדים לפני תקופת הקורונה, חבר של ידיד שלו ראה אותי עם הידיד שלי (מקווה שלא טעיתי לשונית), וביקש ממנו לשאול אותי אם אני מעוניינת שיתחיל איתי, עניתי בחיוב.
כשהוא שולח הודעות הוא נשמע ממש בעניין, וההתכתבות שלנו ממש נחמדה, (לפחות ככה אני רואה את זה), והידיד שלי רמז לי שהוא ממש התלהב ממני. הבעיה היא התדירות שהוא שולח אותן.
היה שבוע שהוא לא שלח הודעה והיו גם 4 ימים שהוא לא שלח לי הודעה בכלל.
ולא, אני ממש לא סנובית שמחכה לגבר שישלח ראשון, אני גם שלחתי לו הודעות, וניסיתי להתחיל לא מעט שיחות, פשוט תמיד כששלחתי הוא אמר שהוא עסוק, והיה חוזר אלי מאוחר יותר (הייתה פעם שחזר אלי אחרי יומיים), ואם הוא כן עונה, הוא לא ממש מפתח את השיחות- אז הפסקתי, כי אני לא רוצה להפריע לו כל הזמן.
בנוסף, בתקופת הקורונה חזרתי לגור אצל ההורים, לכן אני לא יכולה להפגש איתו בכלל. כל התקופה המוזרה הזאת, גורמת לי להרגיש ממש לבד, ככה שלדבר איתו עושה לי ממש כיף.
מרגיש לי מוזר לבוא אליו בבקשה שישלח לי יותר הודעות, כי אפילו לא הבחנתי בו כשהוא ראה אותי, בחיים לא נפגשנו, והוא ״לא חייב״ לי כלום, אבל בכל זאת, זה טיפה מפריע לי, ואני לא רוצה לצאת איזו לחוצה נואשת.
רעיונות לאיך להשחיל לו את זה שזה טיפה מפריע לי? לדעתכם אני מגזימה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות