מרגישה בדיכאון בתקופה אחרונה. זה יעבור?

אז כבר תקופה ארוכה שאני מרגישה מבולבלת מכל בחינה אפשרית. תקופה ארוכה שקשה לי, שאני נמצאת בדיכאון, קושי ועצב שאין לי הסבר להם.
זה התחיל בגיל ההתבגרות (סביבות גיל 12) וכל פעם זה בא והלך, לא ייחסתי לזה כ"כ חשיבות, כי זה אחד מ'התסמינים' של גיל ההתבגרות.
בכל אופן, ניסיתי לטפל בזה ולא הרגשתי שהטיפולים עזרו לי. בכל פעם זה בא והלך, כל פעם בעוצמה שונה ולתקופה שונה.
אבל הפעם אני מרגישה משהו שונה, שלא היה דומה לפעמים הקודמות שזה קרה לי.
כבר תקופה ארוכה שאני מרגישה שנאה עצמית בלתי מוסברת, שונאת את האישיות שלי, המראה שלי, אני שונאת כל חלקיק שיש בי.
התחלתי להתרחק מהחברות שלי, אני מרגישה שהן לא באמת איתי, שזה סתם.
קשה לי, קשה לי מכל בחינה אפשרית. אני מרגישה מועקה שלא משתחררת, מועקה שמקשה עליי כבר לנשום, להנות ולחיות חיים בצורה נורמאלית.
אני מרגישה פשוט נורא. אני מנסה להסביר כרגע את מה שאני מרגישה ואני פשוט לא מצליחה לתאר את זה. זה משהו בלתי מובן, קושי בלתי מובן.
אני לא מפסיקה לבכות ולהיות בהרגשה שלילית.
זה הגיע כבר לרמה שאני לא מבינה מה המשמעות שלי בעולם הזה, למה אני מועילה. אני מרגישה כמו משהו שפשוט נמצא כאן ולא מועיל.
אני מפחדת, אני כלכך מפחדת שזה חס וחלילה לא יעבור לי.
אומרים שזה קורה להרבה ילדים בגיל שלי, שזה תסמינים של הגיל כביכול, אבל אני באמת לא מצליחה לראות את זה עובר. זה רק מתגבר לי.
זה לא אמור לעבור ולהתמתן ככל שמתבגרים? ההרגשה השלילית והרעה הזאת רק מתגברת לי.
הכל נהיה לי רק קשה מיום ליום.
ולא תחשבו שלא ניסיתי ושאני לא רוצה להפטר מכל המועקה, הקושי והדיכאון שיש בי. אני כ"כ רוצה להפטר מזה, לחזור לשמוח בלי סיבה, להיות חיובית, לאהוב, להנות. אבל אני לא מצליחה. אני פשוט לא מצליחה!
כל פעם שאני רוצה להתחיל בתהליך שיעזור לי לצאת מהמצב המחורבן שאני נמצאת בו, אני שוב נופלת למטה, בעוצמה יותר חזקה מהפעם הקודמת שזה קרה לי.
זה כאילו נהיה כבר חלק ממני, זה שכאילו המצב הזה השתלט עליי.
אני מרגישה חולשה בלתי מוסברת בגוף, אני ממוטטת מכל בחינה אפשרית. הנפש שלי כבר חלשה, פגועה ופגיעה כ"כ.
אין בי כוחות ורצון לעשות כבר כלום, הכל נראה לי מיותר.
זה יעבור? בבקשה, נמאס לי כבר.
פסיכולוגית לא עזרה לי, היא גרמה לי להרגיש יותר רע בכל פעם שבאתי אליה.
אז מי שמזדהה ויוכל לכתוב לי או למי שיש ייעוץ אפילו הכי קטן שאולי יוכל לעזור לי אני יותר מאשמח, כי אני באמת מרגישה אבודה.