שלום לכם אז ככה יש לי חבר אנחנו די מסתדרים ואפשר לאמר שאני די מחבבת אותו , אנחנו קצת זמן ביחד אז אי אפשר להגיד שאני מאוהבת וזה ממש לא אהבה ממבט ראשון. אני פשוט מתעצבנת על כל דבר שהוא עושה. הוא מצד אחד נורא נורא תומך ומכיל ורואים שהוא הרבה יותר מתקדם ממני ברגשות מאשר אני (שלא ברור לי בכלל למה, הוא מתנהג אלי כל כך יפה ובהבנה בכל דבר ודבר ואני ההפך) ואני פשוט מתעצבנת מרוב הדברים שהוא עושה, בזמן האחרון גם מגיבה בקיצוניות. אני לא מצליחה ממש להבין למה. המון פעמים אני מרגישה שהוא מורח אותי וממציא סיפורים. זה לא מבוסס על שום דבר פשוט זאת התחושה איתו. קודם כל הוא אף פעם לא מותח עלי ביקורת תמיד הוא בצד שלי גם שאני לא צודקת ותמיד הוא אומר את מה שאני רוצה לשמוע נגיד אני מאוד אוהבת קולה אז הוא אומר לי אני גם חולה על קולה!!! אבל לא שותה כי אני מתמכר לזה (הא???) בחיים לא ראיתי אותו נוגע בקולה, שלפי דבריו הוא חולה על זה, אוקיי...
וכל מיני כאלה שהוא פשוט מרגיש לי לא אותנטי וזה נושא רגיש אצלי. קשה לי עם אנשים מזויפים מאוד!!!!!!! מאוד! עוד הרבה לפניו. ועכשיו יוצא מצב שלא משנה מה הוא אומר אני פשוט מתפוצצת עליו. למשל יש לו מין ציור כזה שהוא קנה והוא עף על הציור (לא ברור לי למה) והוא כל הזמן מפחד שיפרצו לו הביתה ויגנבו אותו ולדעתי זה אך ורק בשביל להאדיר בפני כמה הציור הפח הזה הוא ברמה. אתמול ממש צרחתי עליו שדי שהוא חי בסרט ואף אחד לא יפרוץ לדירה בשביל ציור מכוער! יש לי כבר תחושה שכל מילה שהוא אומר זה בשביל להרשים אותי ולמרוח אותי אני מרגישה על הקצה. מצד אחד הוא ממש מממש טוב אלי וגורם לי להזניח הרגלים רעים שהיו לי והוא באמת טוב עבורי מצד שני החוסר אותנטיות הזה פשוט מחרפן אותי. מה דעתכם? תודה שקראתם. אשמח לעצה כנה בלי זרקי אותו הוא לא שווה אותך כי את כזאת סתומה אלא משהו קצת יותר עמוק וברמה אם ביכולתכם כמובן :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות