היי אז אני ממש עוד מעט בת 17 , חשוב לי לציין שאני ילדה טובה מאוד , חרוצה , לא מרדתי בחיים ולא פרצתי אף גבול שהוריי הציבו לי .
הקשר ביני לבין אמא שלי מאוד מורכב , אנחנו רבות המון , כל יום מתווכחות על דברים , בקימור היא ההפך הגמור ממני , היא פרימיטיבית בדברים מסוימים אך יש דברים שגם מפתיעה אותי לפתע וזורמת .
ועכשיו לעניין , מעולם לא דיברתי איתה על בנים , היא בחיים לא שאלה אותי לגבי הנושא הזה או התעניינה אם יש לי חבר אם אני מדברת עם מישהו , נראה לי גם שהמילה ידיד פשוט לא נמצא בלקסיקון שלה , הרבה פעמים דיברתי עם מישהו והייתה לי האפשרות לפתח את זה לקשר רומנטי אך אני מרגישה כמו מחסום של מה אמא שלי תגיד ואיך אספר לה איך היא תקבל את זה בעצם , ברור שאני יצא עם מישהו שילד טוב ושהיא תאהב אבל אולי זה לא האישיו , אני באמת לא יודעת איך היא תגיב לעניין שמעולם לא פתחנו אותו , מפחיד אותי שתיהיה לי קיצונית מידי , תתחיל לכעוס ולחטט ולחקור יותר מידי ואפילו לא לתת לי לתת לי לצאת מהבית , הרי זה משהו לגיטימי לילדה שעוד שניה בת 17 ורוצה חבר .
אז לפעמם הבאה שמשהו קורה ומרגיש לי נכון מה לעשות ואיך להגיד לה , אני באמת מפחדת מהתגובה שלה ושהיא יותר לא תסמוך עליי ודברים כאלה , האם יש מישהי שמתמודדת עם אותו המצב ? מה לעשות איך אתם אמרתם לאמא ובאיזה אופן . ממש אשמח לעזרה וייעוץ תודה .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות