היי
כבר לפני הקורונה הייתי בתקופה קשה בחיים. בדיוק השתחררתי מהצבא ונכנסתי לחרדה של "מה הלאה?", שלא לדבר על תקופה של כבר כמה שנים טובות שאני חיה עם אבא חולה סרטן, ומצבו התחיל להחמיר בחודשים האחרונים..
האופי שלי מורכב ברובו מחברותיות וחופשיות וכשאין סיפוק לאחד מהדברים אני קורסת.
לא ראיתי חברות כבר למעלה מחודשיים (כמו הרבה אנשים כמובן) אבל אפילו חברות שלי נפגשו אחת עם השנייה... בגלל אבא שלי אני לא לוקחת סיכונים אבל זה גורם לי להפסיד הרבה, בין היתר חוסר היכולת לצאת לעבוד כדי לא לסכנו.
בגלל שהייתי עד הקורונה בצבא אני לא מקבלת דמי אבטלה, אין הכנסה, ובעצם נדפקתי ממערכת הצבא והממשלה כאחד.
בנוסף, יש לי חבר מדהים שזכיתי להעביר איתו את הימים האחרונים (הצלחנו למצוא זמן בזכות חופשת פסח ובמקביל לא לסכן את אבא שלי), אבל הוא חוזר עכשיו לעבודה ואלוהים יודע מתי תהיה לנו שוב הזדמנות כזו, עד שימצאו חיסון יכול לקחת גם שנה. אני שבורה, כי הוא הדבר היחיד שהגיוני בחיים שלי כרגע.
אני לא יודעת מה לעשות בחיים, מה ללמוד ומתי, יש ריבים בלתי פוסקים בבית, אבא על סף גסיסה ואפילו לקנות דברים בעלי אקספרס אני לא יכולה להרשות לעצמי.
בבקשה תנו לי עצות איך להתמודד, מה אתם עושים בתקופה הזו כדי לשכוח מהצרות?
יש לזכור שאני לא יכולה לצאת מהבית, גם לא לריצה.. מצד שני יש לי הליכון בבית אבל גם אם אתאמן כל יום זה לא ממלא את כל החסר אני ממש צריכה עוד עצות! תודה אנשים טובים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות