אז אני אלונה בת 25 ואני מרגישה חוסר חיבור עם המשפחה שלי.
אם אנחנו יושבים אז לא תמיד יש לי מה להגיד, לפעמים אני משתתפת בשיחה אבל לא מרגישה חיבור איתם, לא מרגישה איתם בנוח, אני סגורה איתם ובעיקר לא מתה עליהם. לא מרגישה קרבה רגשית אליהם.
גדלתי בבית שההורים שלי רבו המון, אני זוכרת שבגיל 16 ניסיתי לדבר עם אמא שלי על מה שמפריע לי בבית זה לא עניין אותה והיא לא הקשיבה לי בעיקר, לפעמים אני מרגישה כלפיה שנאה ולפעמים חמלה כי היא עברה דברים לא קלים עם אבא שלי.
אני עד היום זוכרת לה את זה ומאשימה אותה בדברים שעברתי עם עצמי.
עם אבא שלי אני בקשר טוב .
היום ען אמא שלי הקשר יותר טוב אבל לפעמים לא אכפת לי ממנה, לפעמים לא כואב לי אם היא עוברת איסשהו משבר, לא תמיד יש לי אמפתיה אליה לעומת אבא שלי שאני מאוד מעריכה אותו (את אמא שלי משום מה אני לא מצליחה להעריך אותה).
מה אני עושה? להניח לזה? הבעיה העיקרית שלי היא עם אמא שלי. מצד אחד אני מרגישה שאני צריכה את החום ממנה כדי להתבגר ולהיות אדם עצמאי ומצד שני אני כבר בת 25 ונמאס לי שאני מרכישה שאני צריכה לפצות על חסך שלא היה לי בגיל ההתבגרות .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025