הייתה לי זוגיות נפלאה לפני מספר שנים,
הזוגיות הזאת נקטעה בגלל סיבות שחשבתי שאי אפשר להמשיך יחד בגללן.
הסיבות מתחילות בחוסר שאיפה בחיים מצידה, ריבים שיתגברו ועוד כל מיני מחשבות על חוסר התאמה בעתיד כי אני מתקדם בחיים והיא לא בכיוון בכלל, אז נפרדנו, כי חשבתי שאני אוכל להחליט שכלית מה אני צריך בחיים, הבעיה שאני בן אדם כל כך רגיש שעד היום אני לא סולח לעצמי וזה שורף אותי, אני משתדל לא לשפוט את עצמי כי באותם רגעים התחושות והמחשבות היו אמיתיות ורציניות.
העניין הוא שהיינו כל כך מאוהבים , שאין לי מושג איך קטעתי את זה ככה, הייתי מאוהב בטירוף אבל גם שקוע בלחץ בחיים אז כשהייתי בלחץ הדחקתי הכל.
הכל התפרץ אצלי כשיצאתי לחופש, לא הפסקתי לחשוב עליה ולהרגיש את הכאב שהיא הרגישה, תקופה ארוכה. היא בזוגיות היום ואני גם, אבל אני עדיין נזכר בה ורוצה בחזרה את מה שהיה לי, אולי כי אף פעם לא קיבלתי אהבה כזאת ממישהי!
בהמשך דחיתי המון בנות, כי לא יכלתי להיות עם אף אחת בגלל זה, כאילו הייתי באבל על האהבה הקודמת.
עד שאחרי כמה שנים התחלתי לצאת עם בת זוגתי כיום אבל אני לא מרגיש את האהבה בוערת ואיני מבין למה?
אני מכיר את עצמי ואני רוצה להיות בעננים מאהבה! למה לא מצליח לשחזר את זה, אולי הבעיה ברצון לשחזר? בת זוגתי ואני בזוגיות טובה ! אני חושב שהבעיה היא אצלי, האם לחתוך את זה? אולי מבזבז לה את הזמן? אולי זה כן יצליח?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות