היי אני בת 25 ויש לי חבר בגילי, אנחנו ביחד מגיל 19, הכרנו בצבא, הוא היה האהבה הראשונה שלי והקשר הראשון שלי. התאהבתי בו די מהר ועשיתי הכל כדי להשיג אותו ואחרי שנה של משחקים נהפכנו לזוג. הקשר ביננו ידע הרבה ריבים ופרדות, במיוחד ב3 שנים הראשונות. הוא היה עוד ילד ולא באמת היה שם בשבילי כשהייתי צריכה אותו והייתי צריכה אותו די הרבה. בשנתיים וחצי האחרונות הקשר ביננו די השתנה, עברנו לגור ביחד והתחלתי יותר להתעסק בעצמי ופחות בו והחלטתי שאני לוקחת בחזרה את השליטה על החיים שלי. עם הזמן הוא פשוט נהיה בן אדם אחר לגמרי ממה שהכרתי, הוא נהיה יותר קשוב ויותר תומך, היום אני באמת מרגישה שהוא אוהב אותי יותר מכל דבר בעולם. אבל הבעיה שאני מיום ליום מרגישה שהאהבה והמשיכה דואכת מהצד שלי. חשבתי שזה יעבור עם הזמן וזה כנראה איזה משבר אבל זה לא עבר אלא רק החמיר. נהייתי הרבה פחות סבלנית כלפיו ולאט לאט התחלתי להרגיש פחות משיכה אליו, שאני שוכבת איתו רק כדי לא לפגוע ברגשותיו ופשוט מעמידה פנים שאני נהנית כשאני פשוט מחכה שזה ייגמר כבר. אני יודעת שזה נשמע אנוכי ורע ואני יודעת שבאיזשהו מקום אני נשארת כי זה המקום המוכר והנוח אבל אני מרגישה שאני כבר לא יכולה יותר להעמיד פנים ואני מתחילה להבין שאני לא פיירית כלפי עצמי ובטח שלא כלפיו. אני באמת לא רוצה לפגוע בו. הוא כל כך משתדל לרצות אותי כל הזמן והוא באמת בן אדם מדהים ואני אוהבת אותו והוא יקר לי אבל אני לא יכולה להתכחש לזה שהרגשות הרומנטיים והמשיכה כבר לא שם. אני באמת לא יודעת איך לסיים קשר של 6 שנים, איך אני פשוט קמה והולכת ממנו, מהמשפחה שלו שהפכה למשפחה שנייה שלי ואיך אני פשוט יכולה לעמוד בזה מבלי להתפרק באמצע כשאראה אותו נשבר? אני כל כך קרועה ואשמח ממש לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025