היה לי חבר 3 חודשים והוא היה הכי מדהים שיש, כל מה שאי פעם חיפשתי בגבר, היה לנו טוב ביחד וידענו שמצאנו אחד את השני ושאנחנו מתאימים. בגלל שהוא חייל והוא קיבל תפקיד חדש אז בשבועות האחרונים הוא היה פחות זמין, תמיד עסוק ואני הרגשתי שאני רודפת אחריו ושהוא לא רואה אותי. אז בצעד די דרמתי כתבתי לו מכתב של 4 דפים על איך אני מרגישה במטרה להפסיק את המצב הזה. ואז הוא אמר שהוא חושב שהכי נכון זה להיפרד כי באמת אין לו זמן וזה לא הוגן כלפיי, ואז חזרנו (לשבוע), ואתמול נפרדנו כי הוא אמר שהראש שלו לא בזוגיות כי החיים שלו מסתבכים והוא בתקופה לא טובה וגם הוא אחד כזה שאוהב את הלבד ואת העצמאות שלו, אני אמרתי לו שאני לא רוצה לוותר עלינו ושלכל זוג יש משברים אז החלטנו שניפגש עוד חודש כי הוא עומד לסגור 28. עכשיו, אני יודעת שאני צריכה להתגבר עליו כי זה לא קשר טוב ובריא וגם הגענו למסקנה שזה לא הזמן בשבילנו כי שנינו רוצים להספיק לעשות דברים בחיים, אני רוצה לטוס לאופר בחו"ל שנה הבאה, והוא רוצה לעשות את שביל ישראל לבד בלי טלפון. כל היום בכיתי וניסיתי לחשוב על תוכנית שנחזור אבל אני מבינה שזה לא נכון בשבילנו כרגע. עכשיו, אני רוצה להתגבר עליו אבל אנחנו כנראה ניפגש אחרי ה28 יום שהוא סוגר אז אני צריכה ייעוץ מה לעשות, איך אפשר להתגבר עליו כשאני יודעת שיש סיכוי גדול שנחזור להיות שוב ביחד? ואיך להתנהג בפגישה שלנו אחרי ה28? אוף אני מתוסבכת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות